השוטר אזולאי

השוטר אזולאי
	כרזת הסרט
בימוי	אפרים קישון
הופק בידי	אפרים קישון; איציק קול; מתי רז
תסריט	אפרים קישון
עריכה	אנה גורית
שחקנים ראשיים	שייקה אופיר; זהרירה חריפאי; ניצה שאול; אבנר חזקיהו; יוסף שילוח
מוזיקה	נורית הירש
צילום	דוד גורפינקל
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	1 ביוני 1971
משך הקרנה	86 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	דרמה קומית
פרסים	פרס גלובוס הזהב לסרט הזר; מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
	דף הסרט ב־IMDb

השוטר אזולאי היא דרמה קומית ישראלית, שכתב וביים אפרים קישון בשנת 1971. הסרט היה סרטו הראשון של קישון שלא התבסס על הומורסקות קיימות שלו. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית, היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, בפרס הסרט הזר בפסטיבל הסרטים של ברצלונה, בפרס הבמאי בפסטיבל מונטה-קרלו ובפרס השופטים באטלנטה.

תסריט

קישון כתב את התסריט במיוחד למידתו של שייקה אופיר, כהרחבה לדמות השוטר השלומיאלי, התמים וטוב הלב (שעד לסרט זה - היה חסר שם), שאותה גילם אופיר בשניים מסרטיו הקודמים של קישון, "ארבינקא" (1967) ו"תעלת בלאומילך" (1969). לצידו של אופיר מופיעים בסרט כמה משחקניו הקבועים של קישון: זהרירה חריפאי ואבנר חזקיהו, כשלצידם ניצה שאול, איצקו רחמימוב ויוסף שילוח.

את הפסקול ואת שיר הנושא של הסרט, "בלדה לשוטר", הלחינה נורית הירש. אהוד מנור כתב את מילות שיר הנושא, ואושיק לוי מבצע אותו בפסקול הסרט.

עלילה

"השוטר אזולאי" מתאר את חייו של אברהם אזולאי (שייקה אופיר), שוטר ביפו, אשר במשך כל עשרים שנות שירותו במשטרה נותר שוטר פשוט בדרגת רב-שוטר. הסיבה העיקרית לכך היא כישלונותיו החוזרים בביצוע משימות שיטור פשוטות הנובעים מתמימותו וטוב לבו. אזולאי אינו מבחין בפריצות המתרחשות במשמרתו, מתקשה בביצוע מעצרים בשל לבו הרחום, ונכון להאמין לסיפורים כוזבים בעליל של הפושעים בהם הוא נתקל.

כישלונותיו החוזרים של אזולאי מביאים את מפקד התחנה, פקד לפקוביץ' (אבנר חזקיהו), ומפקדו הישיר, הסמל בז'רנו (איצקו רחמימוב), למסקנה כי אין לחדש את חוזה העסקתו, אף שלבם נכמר עליו. בינתיים, אזולאי מתאהב בזונת רחוב בשם מימי (ניצה שאול). אזולאי לוקח מהתחנה את תמונתה של מימי ומטמין אותה בארנקו.

אזולאי נשוי לבטי (זהרירה חריפאי), אישה חולנית ומנועה מללדת, ויחסיהם דומים יותר ליחסים בין בן ואם מאשר ליחסים בין בעל לאישה. בטי מוצאת את תמונתה של מימי וקורעת אותה בעלבון, אך אזולאי מדביק את התמונה מחדש בחשאי. בתקופה זו אזולאי לעיתים חולם בהקיץ על רגעי חתונה עם מימי.

כאשר פקד לפקוביץ' רומז לאזולאי כי הוא עומד בפני הדחה, הוא מנסה בכל כוחו לרשום לזכותו הישג שיותיר אותו במשטרה ומקפיד להביא ללפקוביץ' שקית בורקס שאפתה בטי, אשתו. ללא ידיעתו של אזולאי, מתגייסים לעזרתו פושעי השטח הגדול ביפו, ובראשם עאמר (יוסף שילוח), המחליטים לביים מעשה פשע, אותו לכאורה יחשוף אזולאי, ובכך יימנעו פיטוריו.

אף על פי שאזולאי התמים והשלומיאל מתקשה בחשיפת מעשה הפשע המבוים על אף הרמזים הגסים שמותירים לו הפושעים, הוא בסוף "מצליח לסכל" את מעשה הפשע וזוכה בפעם הראשונה להערכת עמיתיו ומפקדיו. חוזהו של אזולאי לא מחודש אך הוא מקודם בשתי דרגות כאות להערכה, וכך הוא אמנם לא ממשיך בשירות המשטרה, אך פורש עם דרגה אשר מבטיחה לו פנסיה גבוהה יותר.

סצנת הסיום של הסרט נחשבת בעיני רבים אחת הסצנות המרגשות ביותר בקולנוע הישראלי. אזולאי יוצא מבניין מטה המשטרה (כיום מלון סטאי, ביפו) כשלצידו נמצאים בטי, אלברט ומשיח, הוא עוצר בסמוך למגרש המסדרים בזמן שבו מבצעים השוטרים הטירונים חזרה לתרגילי סדר בפיקוד בז'רנו. כאשר הם חולפים על פניו, הם מצדיעים לכיוונו, אזולאי שרואה בהצדעה המיועדת אליו כאות והערכה, מצדיע בחזרה ובהתרגשות רבה עד כדי בכי.

סקירה כללית

אופיר גילם את אזולאי כאדם בדרך ללא מוצא: לכוד בנישואים לא מאושרים ותחת לחץ מתמיד, פנימי וחיצוני, לעשות את הדבר האחד שהוא אינו רוצה ואינו יכול לעשות: ללמוד את חוקי המשחק שבאמצעותם אנשים מתקדמים בחיים.

אזולאי מפגין בכמה מקרים את יכולתו לדבר עם אנשים שונים בשפתם. הוא מפגין שליטה בצרפתית כאשר הוא מדריך שוטרים אורחים מצרפת שבאו לבקר במטה המשטרה. כאשר באים השוטרים לפזר הפגנה של חרדים, הוא פונה אל החרדים ביידיש ומפגין את בקיאותו בתנ"ך, ובכך הופך את ההפגנה האלימה לשיח חכמים. פעם אחר פעם הוא מפגין את יכולתו לראות את האדם שמאחרי התפקיד: הפושע, הזונה, או המפגין הם עבורו בני אדם כמותו, לא ישויות אנונימיות.

תפישת עולמו הפסימית של קישון מתבטאת בזיהוי שלו בין "התקדמות בחיים" ובין רמיסתם של אנשים אחרים. אזולאי של אופיר אינו מסוגל לכך. הוא מעדיף לסייר בלילות כשוטר מקוף פשוט, משום שהמגע עם אנשים אחרים מעניק לו סיפוק. עונשו הוא השלכה ממסלול החיים היחידי האפשרי עבורו.

סרט המשך

אפרים קישון שקל ליצור סרט המשך, בו אזולאי הוא נהג מונית, אשר בסופו של דבר חוזר לשירות במשטרה.

שחקנים

שייקה אופיר – רב שוטר אברהם אזולאי, מספר 7832
זהרירה חריפאי – בטי אזולאי
אבנר חזקיהו – רב פקד לפקוביץ'
איצקו רחמימוב – סמל בז'רנו
לואיס רוזנברג – פקיד משטרתי
יוסף שילוח – עאמר
ניצה שאול – מימי
אריה יצחק – ציון
אריה אליאס – אלברט
גבי עמרני – התימני
אברהם סלקטר – קקטוס
אפרים סטן – הורוביץ
יעקב בנאי – משיח
יצחק חביס - מפגין חרדי מבוגר
הלל נאמן – מפגין חרדי
יעקב נוי – עבריין

הפצה בינלאומית של הסרט

הסרט "השוטר אזולאי" הופץ ברחבי העולם בהפצה בינלאומית, בדרך כלל בשם "The Policeman" (מילולית: "השוטר"). הסרט הוקרן לראשונה בארצות הברית באוקטובר 1971.

מועמדויות וזכיות בפרסים

בשנת 1972, הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר מטעם מדינת ישראל, אך לא זכה.
בשנת 1972, הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב עבור הסרט הזר הטוב ביותר.

השוטר אזולאי במדיות שונות

טלוויזיה

בשנת 1997 שודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית התוכנית "הכל אנשים" בהנחייתו של מודי בר-און. אחד מפרקי הסדרה הוקדש לשייקה אופיר. וחלק מהפרק הוקדש לסרט.

בעונה השלישית של "קופה ראשית" מתכננת הדמות של ניסים הקצב ניסיון להציל את שומר הסופר מפיטורין, על ידי כך שינסה לעזור לו להצטייר כגיבור כפי שקרה בשוטר אזולאי. בסופו של הפרק, בשחזור מדויק של סצנת הסיום של הסרט, מצדיע מרדכי צ'יבוטרו בגילומו של יעקב בודו לשוטר אשר בא לחקור אותו אודות המקרה.^[1]

פרסומות

אופיר גילם את דמותו של השוטר אזולאי בפרסומת לבנק דיסקונט. 28 שנים לאחר מותו, באישור אלמנתו, פרסומת זו היוותה בסיס לפרסומת חדשה יותר, בהשתתפותם של מודי בר-און וישראל קטורזה, כמחווה לאופיר המנוח.

בפברואר 2021 חברת יס השיקה פרסומת בה השתתפה הזמרת נועה קירל שביצעה בו את שיר הנושא של הסרט "בלדה לשוטר". בפרסומת היה שימוש גם בדמותו של השוטר ללא כל אישור מחברת ההפקה, דבר שגרם ליציאת הליכי תביעה כנגד החברה.

הצגת תיאטרון

באוקטובר 2009 הועלתה הגרסה הבימתית של הסרט בתיאטרון "הבימה" בכיכובו של מוני מושונוב. בעיבוד הבימתי, שנכתב על ידי דניאל לפין ובוים על ידי מיכה לבינסון, משתתפים בין היתר אריה מוסקונה (לפקוביץ'), דב רייזר, שלומי קוריאט (עאמר), רוברט הניג (פרנץ קישהונט), גבי עמרני (אלברט, "התימני"), רותי לנדאו (בטי) וקבוצת בוגרי בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי".

ב-10 בדצמבר 2024 פורסם כי 15 שנה אחרי הגרסה של הבימה ולציון 100 שנה להולדתו של אפרים קישון, "התיאטרון העברי" יעלה בפברואר 2025 גרסה חדשה בכיכובו של שלום אסייג ולצידו יככבו השחקנים קובי מאור ויגאל עדיקא. ההצגה הראשונה תיערך ב-22 בפברואר 2025.^[2]

קישורים חיצוניים

"השוטר אזולאי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"השוטר אזולאי", באתר AllMovie (באנגלית)
"השוטר אזולאי", באתר ספר הקולנוע הישראלי
"השוטר אזולאי", באתר אידיבי
"השוטר אזולאי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"השוטר אזולאי", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מילות השיר "בלדה לשוטר", באתר שירונט
נחום מוכיח, ניצה שאול: "קישון לא אמר לי שמדובר בתפקיד של זונה", באתר nrg‏, 16 באפריל 2013
דויד פרץ, ניתוח השיר 'בלדה לשוטר', באתר "תרבות•il"
פסטיבל כאן: תוכנית רדיו המוקדשת כולה לסרט "השוטר אזולאי", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
אינה טוקר, משייקה אופיר ועד ציץ': כל המי ומי בבכורת "השוטר אזולאי", באתר ynet, 1 במאי 2019
דודי פטימר, ‏50 שנה ל"השוטר אזולאי": בחזרה לסוד הקסם של היצירה האלמותית, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2021

הערות שוליים

^ קופה ראשית עונה 3🛒 | שוד ושבר - פרק 17, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 26:48)
^ גיל משעלי, ‏"תפקיד שכל שחקן חולם עליו": האתגר הבא של שלום אסייג, באתר ‏מאקו‏, 10 בדצמבר 2024

[1] קופה ראשית עונה 3🛒 | שוד ושבר - פרק 17, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 26:48)

[2] גיל משעלי, ‏"תפקיד שכל שחקן חולם עליו": האתגר הבא של שלום אסייג, באתר ‏מאקו‏, 10 בדצמבר 2024

[1]

[2]

פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
1965‏-1980	ג'ולייטה של הרוחות (1965) • גבר ואישה (1966) • לחיות בשביל לחיות (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • נוסע עובר בגשם (1970) • השוטר אזולאי (1971) • המהגרים, העולם החדש (1972) • הולכי הרגל (1973) • תמונות מחיי נישואין (1974) • שקרים שסיפר לי אבי (1975) • פנים מול פנים (1976) • יום מיוחד (1977) • סונטת סתיו (1978) • כלוב העליזים (1979) • טס (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • המעבר להודו (1984) • הסיפור הרשמי (1985) • התקיפה (1986) • סיפורים שסיפרתי לאמא (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • סיראנו דה ברז'רק (1990) • אירופה אירופה (1991) • הודו סין (1992) • שלום לפילגש (1993) • פארינלי (1994) • עלובי החיים (1995) • קוליה (1996) • החיים שלי בוורוד (1997) • תחנה מרכזית (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-היום	שטח הפקר (2001) • דבר אליה (2002) • אוסמה (2003) • הים שבפנים (2004) • גן עדן עכשיו (2005) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • סרט לבן (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • לוויתן (2014) • הבן של שאול (2015) • היא (2016) • משום מקום (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • מינארי (2020) • הנהגת של מר יוסוקה (2021) • ארגנטינה, 1985 (2022)

יצירותיו של אפרים קישון (רשימה חלקית)
מחזות	הכתובה (1959) • אף מלה למורגנשטיין (1959) • הו, הו יוליה (1972)
סרטים	סאלח שבתי (1964) • ארבינקא (1967) • תעלת בלאומילך (1969) • השוטר אזולאי (1970) • השועל בלול התרנגולות (1977)
תוכניות טלוויזיה	ייסורי אפרים (1995)
ספרים	השועל בלול התרנגולות (1955) • נקמתו המתוקה של פיקאסו (2004)
שונות	חבילה הגיעה

מועמדים ישראליים לפרס אוסקר
הסרט הזר הטוב ביותר	1964: "סאלח שבתי" • 1971: "השוטר אזולאי" • 1972: "אני אוהב אותך רוזה" • 1973: "הבית ברחוב שלוש" • 1978: "מבצע יונתן" • 1985: "מאחורי הסורגים" • 2008: "בופור" • 2009: "ואלס עם באשיר" • 2010: "עג'מי" • 2012: "הערת שוליים"
השחקן הטוב ביותר	1971: חיים טופול - "כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב
הצילום הטוב ביותר	1991: אדם גרינברג - "שליחות קטלנית 2: יום הדין"
הסרט התיעודי הטוב ביותר	1974: "המכה ה-81" • 2012: "חמש מצלמות שבורות" • 2012: "שומרי הסף"
הסרט הקצר הטוב ביותר	2014: "איה" • 2018: גיא נתיב - על הפקת "Skin" (זכייה) • 2021: עין לבנה
מיקס הסאונד הטוב ביותר	2013: ניב אדירי - "כוח משיכה" (זכייה)