שלומיאל
שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש (שלימזל), המתאר אדם ביש מזל ומגושם.
מקור הכינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי מוזכר בספר במדבר כנשיא שבט שמעון. על-פי חז"ל, שלומיאל בן צורישדי הוא שמו המקורי של זמרי בן סלוא, ראש בית אב משבט שמעון שחטא בחטא הזנות ונהרג בידי פינחס[1].
המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה טוען בשירו "יהודה בן הלוי" (יהודה הלוי) כי קיימת מסורת עממית, כי לא היה זה זמרי שבו פגע פינחס, אלא אדם בשם שלומיאל, שהוא "אבי שושלת השלומיאלים".
השלומיאל בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות היהודית ובתרבות הגרמנית (אשר הושפעה רבות מתרבות יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה) קיימות מספר התייחסויות לשלומיאלים:
- אדלברט פון שאמיסו, "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל" (במקור בגרמנית Peter Schlemihls wundersame Geschichte) - בחור ביש גדא מוכר את הצל שלו לשטן ויוצא למסע.
- "שלומיאל איש חלם", של יצחק בשביס-זינגר (על בסיס סיפורים אלה, נוצר הסרט "הרפתקאות שלומיאל")
- וי של תומאס פינצ'ון (משנת 1963)
- בנוסף נמצא הביטוי ביש-גדא בשירו של נתן אלתרמן - אליפלט, "כאשר עוד היה הוא רק ילד, כבר היה הוא ביש גדא גדול". לפי ההקשר גם שם התכוון אלתרמן לשלימזל.
בין שלומיאל לשלימזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיחה עממית ממחישה את משמעות ההבדל (כביכול) בין המונחים:
או בגרסה מעט שונה:
הבדיחה הופיעה בסדרה האמריקאית "מחלקת גנים ונוף".[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקור הכינוי "שלומיאל"
אילון גלעד, מי היה השְׁלוּמִיאֵל הראשון?, באתר הארץ, 13 ביוני 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ב, עמוד ב'
- ^ הקטע בסדרה, באתר יוטיוב