ג'ף בק

ג'ף בק (באנגלית: Jeff Beck;‏ 24 ביוני 1944 – 10 בינואר 2023) היה גיטריסט רוק אנגלי. הוא אחד מתוך שלושה גיטריסטים – יחד עם אריק קלפטון וג'ימי פייג' – שהיו חברי להקת היארדבירדס.

ג'ף בק
Geoffrey Arnold Beck

ג'ף בק בהופעה במלבורן, אוסטרליה, ינואר 2009
לידה	24 ביוני 1944 Wallington, הממלכה המאוחדת
פטירה	10 בינואר 2023 (בגיל 78) ואדהרסט, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	St Mary the Virgin Churchyard
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1962
מקום לימודים	קולג' וימבלדון לאמנויות
עיסוק	מוזיקאי, כותב שירים
סוגה	בלוז, רוק, רוק כבד, רוק אינסטרומנטלי, פיוז'ן, הבי מטאל
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	EMI, Epic
שיתופי פעולה בולטים	ג'ייסון רבלו, ויני קוליוטה, פינו פלדינו, היארדבירדס, "The Jeff Beck Group", "בק, בוגרט ואפיס"
פרסים והוקרה	Grammy Award for Best Rock Instrumental Performance (31 בינואר 2010) היכל התהילה של הרוק אנד רול (2009) MOJO Awards
www.jeffbeck.com
פרופיל ב-IMDb

מרבית יצירותיו היו אינסטרומנטליות, ואלבומיו נעו בין ז'אנרים רבים - החל מבלוז-רוק, הבי מטאל, ג'אז-פיוז'ן ושילוב בין רוק למוזיקה אלקטרונית. המעבר בין הסגנונות השונים הקשה על בק לשמור על קבוצת מעריצים קבועה.

למרות זאת, בק זכה לשבחים על עבודתו כגיטריסט, וזכה בחמישה פרסי גראמי בקטגוריית הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר. הוא מוכר הודות לסגנון הנגינה המאוד ייחודי לו ודורג במקום החמישי ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים של כתב העת "רולינג סטון". מחוץ לבמה, בק היה אספן נלהב של רכבי Hot Rod אמריקאיים ונודע כי ברשותו המבחר המפואר ביותר בכל הממלכה המאוחדת. כלי רכב אלו הופיעו לא מעט כנושאי אלבומיו האחרונים.

ביוגרפיה

כילד בן 10, בק שר במקהלת הכנסייה. כנער מתבגר הוא למד לנגן בגיטרה מושאלת, ולאחר מכן ערך כמה ניסיונות בהרכבת גיטרה בעצמו. בק ציין כי הגיטריסטים שהרשימו אותו ביותר והיוו עבורו השראה היו לס פול, קליף גאלאפ (הגיטריסט של ג'ין וינסנט ולהקת ה-Blue Caps, ר' בי-בופ-א-לולה) ומאוחר יותר גם צ'אק ברי. לאחר לימודיו התיכוניים, פנה בק ללמוד בקולג' וימבלדון לאמנות ועבד בעבודות מזדמנות כצייר ומאייר. אחותו של בק הכירה לו גיטריסט נוסף שהיה בתחילת דרכו בשם ג'ימי פייג'.

תחילת הקריירה בלהקת היארדבירדס

כמו כל גיטריסט מתחיל בשנות השישים, בק החל כגיטריסט מלווה. ג'ימי פייג' נהג לעזור לו כספית בכך שסידר לו לנגן בהקלטות שבהן לא יכול היה לנגן בעצמו בגלל התחייבויות קודמות. בשנת 1965, לאחר הופעה בהרכב רית'ם אנד בלוז, ובעקבות המלצתו של ג'ימי פייג', החליף בק את אריק קלפטון בלהקת היארדבירדס: "שנאתי לנגן בלהקה בשבועות הראשונים כי לאריק היו הרבה מעריצים...אבל לא היו בעיות". במהלך זמן שהייתו של בק בלהקה הוא הרבה להשתמש בטכניקות נגינה שהיוו נכס צאן ברזל לנגנים מאוחרים יותר, כדוגמת דיסטורשן, נגינת סולו מורכבת וכיוצא בזה. סיפורים אודות מזגו החם של בק נפוצו בשנים אלו. עקב היותו פרפקציוניסט, מספר בעיות טכניות גרמו לו לאבד את שלוותו בעת הופעות, אולם לא עד לכדי שבירת גיטרה.

ג'ף בק, 1973

בסרטו של מיכלאנג'לו אנטוניוני "יצרים" משנת 1966, בוימה סצנה בה בק שובר גיטרה כתוצאה מכשלים טכניים, והבמאי עצמו ציין כי היה עד למקרה שכזה בעת הופעת להקת המי. זמנו של בק בלהקה היה קצר ולמשך אלבום אחד (Roger The Engineer, 1966). בק עזב את הלהקה לאחר שנה וחצי בשל בעיות בריאות. הלהקה, שצירפה קודם לכן את ג'ימי פייג' כנגן בס, ביקשה ממנו שיחליף את בק כגיטריסט מוביל.

שנה לאחר מכן הקים בק להקה יחד עם הסולן רוד סטיוארט, הבסיסט רון ווד, הקלידן ניקי הופקינס ומיקי וולר על התופים. ללהקה קרא בשם "The Jeff Beck Group" והיא הוציאה שני אלבומים שנחשבו למובילים בז'אנר ההבי מטאל, "Truth" (אוגוסט 1968) ו-"Beck-Ola" (יוני 1969). אולם, בעקבות חיכוכים ואירועים שונים במהלך סיבוב ההופעות גרמו לפירוקה של הלהקה. ניסיונו של בק ליצור הרכב נוסף עם סטיוארט, הבסיסט טים בוגרט והמתופף קרמיין אפייס גם לא צלח, לאחר שסבל מפגיעות בראשו שגרמו לו לעזוב את הסצנה למשך שנה. בוגרט ואפייס הצטרפו מאז ללהקת "קקטוס".

לאחר החלמתו, שב בק והרכיב את הלהקה מחדש, עם חברים חדשים כבוב טנץ' בשירה, מקס מידלטון בקלידים, קלייב צ'מאן על גיטרה בס וקוזי פאוול על התופים. אף על פי שהמשיכה בשמה המקורי, הלהקה שינתה סגנון מוזיקלי מאז ימי ההרכב הראשון. הלהקה הוציאה שני אלבומים נוספים, "Rough and Ready" ו-"Jeff Beck Group", ששלטו בהם סגנונות כמוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז וג'אז. רוב האלבום הראשון נכתב בידי בק, ואילו האלבום השני כלל קאברים לשירי נשמה אמריקאיים. מעט לאחר יציאת האלבום השני, להקת "קקטוס" התפרקה, ובוגרט ואפייס היו פנויים. בק פירק את הרכבו מתוך שאיפה לעבוד עם השניים, ושלושתם הקימו את "בק, בוגרט ואפייס".

ההרכב החדש הספיק להוציא אלבום אחד לפני פירוקו לאחר שנתיים. ההרכב לא זכה להצלחה והושווה רבות להרכבים כדוגמת "The Jimi Hendrix Experience", "קרים" ו"לד זפלין", למורת רוחם של חברי ההרכב.

קריירת סולו

ג'ף בק בתיאטרון אנמור, סידני

ג'ף בק התחיל את הקריירה האישית באוקטובר 1974 בשלושה אלבומי ג'אז פיוז'ן בהפקת ג'ורג' מרטין (מפיק הביטלס). הראשון ביניהם, "Blow By Blow", הגיע למקום הרביעי ברשימת המצעדים. באלבומו השני, "Wired", בק החל לעבוד עם הקלידן יאן האמר (מלחין מנגינת "מיאמי מחלק מוסר").

בשנת 1981 הופיע בק לצד אריק קלפטון במספר הופעות צדקה לארגון אמנסטי אינטרנשיונל, והשתתף בביצוע רב אמנים כסטינג, פיל קולינס ובוב גלדוף בקאבר לשירו של בוב דילן "I Shall Be Released". בקונצרט צדקה נוסף למען גיוס כספים למחלת הטרשת הנפוצה, בק השתתף יחד עם קלפטון, ג'ימי פייג' בביצועים לשירים "Tulsa Time", "Stairway to Heaven" ו-"Layla". הייתה זו הפעם היחידה בה כל הגיטריסטים לשעבר של להקת היארדבירדס הופיעו יחדיו על במה אחת.

בשנת 1984 חזר לשתף פעולה עם רוד סטיוארט באלבום "Camouflage" בו הלחין וניגן.

בשנת 1985 הוציא בק את האלבום "פלאש", בהשתתפות מגוון זמרים, אך בעיקר כיכב בו רוד סטיוארט בביצוע של "People Get Ready", של קרטיס מייפילד, ששוחרר גם כסינגל והפך ללהיט.

לאחר הפסקה של ארבע שנים, הוא חזר למוזיקה אינסטרומנטלית עם האלבום "ג'ף בק בחנות הגיטרות" (1989), זה היה רק אלבומו השלישי שיצא בשנות ה-80. מאחר שבמהלך שנות ה-80 ושנות ה-90 סבל מהפרעות שמיעה ממושכות. הוא זכה בגראמי השלישי שלו. צאת אלבומו "Jeff" משנת 2003 סימן את תחילת עבודתו של בק בשילוב מוזיקת בלוז/ג'אז עם המוזיקה האלקטרונית, עם עריכת סאונד שנראה שהושפעה מאמנים אחרים כוואן היילן וג'ו סטריאני.

בשנים האחרונות, בק השתתף באלבומים של אמנים כלס פול, סינדי לאופר ורוג'ר ווטרס. הוא הופיע גם באלבומו של גיטריסט קווין לשעבר בריאן מיי, "Another World" ובאלבומם של להקת זי זי טופ, "XXX". בק אף השתתף בפסקול הסרט תאומים וליווה את הזמרת קלי קלרקסון בגרסת הכיסוי לשירה של פאטי גריפין "Up To The Mountain" בתוכנית אמריקן איידול בשנת 2007.

בק הגיע לשתי הופעות בקיסריה ובתל אביב באוקטובר 2010.

ב-10 בינואר 2023 נפטר כתוצאה מדלקת קרום המוח.

השפעות

בק הוא לא הגיטריסט הראשון אשר התנסה בדיסטורשן אלקטרוני. אולם, הוא עזר להגדיר מחדש את תפקידה של הגיטרה החשמלית במוזיקת הרוק. עבודתו של בק עם להקת היארדבירדס וכן אלבום להקתו משנת 1968, "Truth", השפיעו השפעה ניכרת על מוזיקת ההבי מטאל, שפרצה במלוא כוחה בתחילת שנות ה-70. בק הוא מקור השראתם של גיטריסטים מודרניים רבים, שמרבים לציין אותו כמקור השפעתם.

דיסקוגרפיה

The Jeff Beck Group

• 1968 Truth
• 1969 Beck-Ola
• 1971 Rough and Ready
• 1972 Jeff Beck Group

Beck, Bogert & Appice

• 1973 Beck Bogert Appice
• 1974 Live In Japan, Japan only

אלבומי סולו

• 1975 Blow by Blow
• 1976 Wired
• 1977 Jeff Beck With the Jan Hammer Group Live
• 1980 There and Back
• 1985 Flash
• 1989 Jeff Beck's Guitar Shop
• 1991 Beckology, Anthology
• 1992 Frankie's House
• 1993 Crazy Legs
• 1999 Who Else!
• 2001 You Had It Coming
• 2003 Jeff
• 2010 Emotion & Commotion

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ף בק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'ף בק (באנגלית)

• ג'ף בק, ברשת החברתית פייסבוק
• ג'ף בק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'ף בק, ברשת החברתית אינסטגרם
• ג'ף בק, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ג'ף בק, ברשת החברתית Goodreads
• ג'ף בק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר Metacritic (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר ספוטיפיי
• ג'ף בק, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר Last.fm (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ף בק, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר דיזר
• ג'ף בק, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר Songkick (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר Genius
• ג'ף בק, באתר SecondHandSongs
• ג'ף בק, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
• ג'ף בק, באתר בילבורד (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר טיידל (באנגלית)
• ג'ף בק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לארי רוטר, ניו יורק טיימס, ג'ף בק: הגיטריסט שמעולם לא שמעו עליו, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010