יום

שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר

יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. לעיתים קרובות מושג המילה "יום" מורחב להכליל את שעות הלילה (כהגדרת "יממה"), למשל בחלוקת השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נייחס את המושג "יום" למשמעות הראשונית – שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

ימי השוויון וההיפוך

ערך מורחב – ימי השוויון וההיפוך

אורך היום משתנה במהלך השנה: בחצי הכדור הצפוני, היום הקצר ביותר הוא 21 בדצמבר, והיום הארוך ביותר הוא 21 ביוני. בחצי הכדור הדרומי, היום הקצר ביותר הוא 21 ביוני, והיום הארוך ביותר הוא 21 בדצמבר. בשני ימים בשנה, אורך היום שווה לאורך הלילה – ימים אלה מתרחשים בנקודת השוויון.

בשני הקטבים היום והלילה נמשכים כל אחד שישה חודשים. כאשר בקוטב אחד יש אור יום, בקוטב השני חושך, לאחר חצי שנה המצב מתחלף.

היום בהלכה

ביהדות (בנוגע לרוב המצוות חוץ מדיני קדשים) היום הולך אחר הלילה. היינו זמן התחלפות התאריך הוא בתחילת כל לילה.

היום מתחיל עם עלות השחר – זמן הופעת אור השמש על פני השמיים, למרות שהשמש עצמה איננה נראית, ועודנה מתחת לאופק אך לכתחילה היום מתחיל מהנץ החמה – זמן הופעת השמש בפועל. היום מסתיים עם שקיעת החמה, שלאחריה מתחיל זמן "בין השמשות" עד צאת הכוכבים.

שעה בהלכה על פי רוב היא חלוקה של היום ל-12 שעות זמניות (ולא של היממה ל-24), ולכן אורכה של שעה זמנית משתנה בהתאם להשתנות אורך היום על פני עונות השנה.

במיתולוגיה היוונית

על פי התיאוגניה מאת הסיודוס "יום"-המרה (ביוונית: Ημέρα) היא נקבה והיא בתם של ניקס (הלילה) ושל אחיה ארבוס (העלטה), שניהם צאצאיו של כאוס. בתיאורו את טרטרוס, מתייחס הסיודוס להמרה כאחותה של ניקס ולא כבתה.

ראו גם

• יממה
• לילה

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה התלמודית כרך כ"ב תשנ"ה מעמ' שס"ג

קישורים חיצוניים

• המילה "יום", באתר האקדמיה ללשון העברית
• הערך "יום", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה