החי בארץ ישראל

עיינו גם בפורטל

פורטל החי והצומח בארץ ישראל הוא שער לכל ערכי החיות והצמחים של ארץ ישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע, תמונות, חוקרים חשובים בישראל, חקלאות, שמירת הטבע וערכים מומלצים.

עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל. עולם זה עשיר כמו עולם הצומח אף על פי שטחה המצומצם של הארץ. בישראל תועדו למעלה מ-100 מיני יונקים, 93 מיני זוחלים, כ-550 מיני עופות (מתוכם כ-170 מינים המקננים בישראל), 8 מיני דו-חיים, כ-1,700 מיני דגים וכ-30,000 מיני חסרי חוליות. נוסף על כך, חיים בישראל מינים אנדמיים, החיים רק בה כדוגמת: צבי השיטים, לבנון הירקון, עגלשון שחור-גחון ועוד.

לחי המגוון שתי סיבות:

מיקומה של ארץ ישראל הנמצאת בין האזור הממוזג מצפון לה ובין האזור הטרופי והמדברי מדרום לה, כן הארץ גובלת במערב עם הים התיכון ובמזרח עם המדבר. מכל האזורים האלו השתלבו בעלי חיים רבים בארץ. גיוון זה בארץ אפשר את ההתפתחות של בעלי חיים רבים.
במהלך עשרות מיליוני שנים השתנה אקלים ארץ ישראל פעמים רבות, וכך השתלבו בארץ גם בעלי חיים מאזורים רחוקים וקרובים.

עולם החי בישראל מושפע רבות מפעילות אנושית, לרבות עיבוד שטחים טבעיים לכדי שטחים חקלאיים, ציד ומינים פולשים. עקב כך, כיום כ-35% ממיני החולייתנים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, וכעת נעשים בארץ מאמצים לשימור חיות הבר ולהשבה מחדש של מינים שנכחדו מהאזור.

כמו כן, כיום הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע הכוללים את חיות הבר היא רשות הטבע והגנים. שמירה זו כוללת: שימור והשבה לטבע, טיפול רפואי, מתן רישיונות ציד, טיפול במזיקים ובמינים פולשים ועוד.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ארץ ישראל

ארץ ישראל מגשרת בין אפריקה, אסיה ואירופה; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים.

בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את השרקרק הירוק, היעל, הצבי, ישימונית, הראם הלבן, תנין היאור, נמר המדבר, צבוע מפוספס, ארבע קו מובהק ועקצן צהוב; מבין מיני השדות ניתן למנות את מושית השבע, נחושתית הקוצים, פרחית נעמי, דבורת הדבש, שבלול השדה העגור האפור, אנפית הבקר ואדום-החזה; מבין מיני הביצות ניתן למנות את הסיקסק והלוטרה; מבין מיני ההרים ניתן למנות את שבלול החרמון, צפע החרמון וירגזי החרמון; מבין מיני היערות ניתן למנות את היערון הזיקית ים-תיכונית היחמור מקראי (שהוחזרו לטבע) והסנאי הזהוב (עומד על סף הכחדה מישראל) ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את חתול הבית, חולדה מצויה, שבלול הגינה, עטלף פירות מצוי, העורב האפור, הדרור והעורבני. כמו כן יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון הפלמינגו המצוי, שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, והפלמינגו הזוטר שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב-2006.

במפרץ אילת חיים 1270 מיני דגים, מעל 3000 מינים של חסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיני עופות, 3 מיני צבי ים, ומעל 10 זנים של יונקים ימיים. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של ים סוף, שאף הוא איננו גדל בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1860 מטר – ופתחו אל ים סוף עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ-20 מעלות צלזיוס בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים מאוד את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות ים סוף ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מינים אנדמיים (30%-35%).

מוצא החי בארץ ישראל הגיע, ככל הנראה, מארבעה מקומות גאוגרפיים:

האזור הפלארקטי – באזור זה שורר אקלים ממוזג וערבתי, משתרע באירופה ובאזורים מסוימים באסיה אשר ארץ ישראל מצויה בו.
האזור האפרוטרופי – אזור טרופי הנמצא דרומית למדבר סהרה.
האזור האוריינטלי - בו שורר אקלים טרופי. מיקומו בדרום אסיה והמזרח.
האזור הפליאו ארמי – אזור מדברי מצוי בצפון אפריקה ובחצי האי ערב.

פאונות שכנות

הפאונה הארץ ישראלית היא חלק משמעותי מפאונת המזרח התיכון הכוללת גם את החי במצרים, החי בירדן, החי בסוריה, החי בלבנון, החי בקפריסין ופאונות נוספות. החי בארץ ישראל מושפע ישירות משינויים המתחוללים במקומות אלה, וכן, גם משפיע עליהן. הדבר נוגע גם לגבי החי בים התיכון והחי במפרץ אילת, בהיותן פאונות חוצות מדינות.

לדוגמה, ציר נדידת העופות החולף על פני הארץ חולף גם על פני מדינות כמו לבנון וסוריה בהן הציד הבלתי חוקי של עופות נפוץ בהיקפים גדולים, מה שיוצר תופעה של עופות פגועים המגיעים ממדינות אלה לישראל כשהם פצועים ותשושים.^[1]^[2]^[3]^[4]

בעבר, התאפשרו השבות בעלי חיים שונים לארץ ישראל רק בזכות קיומם של בעלי חיים אלו במדינות שכנות של ישראל. לדוגמה, היחמור הפרסי והפרא הפרסי הושבו לארץ מפרטים מאיראן והראם הלבן הושב לארץ מפרטים מעדן שבתימן, עומאן, כווית וערב הסעודית.^[5]

בתקופה הפרה-היסטורית

ראו גם – דינוזאורים בישראל

לפי תאורית טקטוניקת הלוחות, ים טתיס היה אוקיינוס שהתקיים בעבר והפריד בין היבשות לאוראסיה בצפון וגונדוונה בדרום, בצידן המזרחי. בעבר שכנה ארץ ישראל במעמקי ים זה, והוא מילא תפקיד משמעותי בתולדות הגאולוגיה של ארץ ישראל^[6]. עדויות להימצאותה של ארץ ישראל מתחת לים טתיס כוללות גילויים של מאובנים ימיים באזור במספר מקומות כדוגמת הנגב (בעיקר במכתשים) והרי נפתלי באזור מצוק רמים, בניהם: אלמוגים בני 100 מיליון שנים, אמוניטים בני 94 מיליון שנה, שיני כרישים ועצמות דגים מלפני 80 מיליון שנה לצד צדפות, עצים ועוד^[7]. אתר מאובנים מפורסם כזה הוא קיר האמוניטים שבמכתש רמון. באתר טבועים מספר רב של אמוניטים, שהתקיימו בין תקופת הדבון עד לסוף הקרטיקון מלפני 410 עד 66 מיליון שנה מזמננו. מאובנים מפורסמים נוספים מאותה תקופה כוללים שרידי שלד מאובן של אלאסמוזאור בן 85 מיליון שנה שהתגלו בערבה ב-2015^[8]; מאובן של זוחל ימי קדום, כמעט בשלמותו, שהתגלה תוך חפירה בנחל חווארים שבנגב ב-2021. גיל המאובן מוערך בכ-75 מיליון שנים, ולפי הערכות מדובר במזוזאורוס^[9]; ומאובן של פאצ'יראצ'יס, נחש בעל רגליים אחוריות, שהתגלה בעין יברוד שמצפון לירושלים, על ידי גאורג האז, במסלע הקנומני לפני 100 מיליון שנים.

בכל הנוגע לדינוזאורים יבשתיים, העדויות שלהם בארץ ישראל מועטות מאוד. הסיבה לכך כאמור, היא הימצאותה של ארץ ישראל במשך תקופה ארוכה מאוד מתחת לים, בניגוד למונגוליה וסין לדוגמה, משם מגיעים כיום רבים ממאובני הדינוזאורים השמורים ביותר.^[10] עם זאת, ב-1962, התגלו במקרה עקבות דינוזאורים בבית זית בנות כמה עשרות מיליוני שנים, והשתייכו ככל הנראה לסטרוטיומימוס.^[11]

בתקופות מאוחרות יותר, חיו בארץ ישראל בעלי חיים כגון פיל ישר-חט, קרנף סטפנורינוס, ג'ירף, ואף ממותה דרומית שממצאים שלהם נמצאו באתרים שונים בארץ, כדוגמת גשר בנות יעקב.^[12] בעלי חיים אלו ניצודו על ידי האדם הקדמון, שכבר בתקופות קדומות הוביל לשינויים אקולוגיים ולהכחדה. אתר מפורסם מאותה התקופה, הוא מחבצת רבדים. בחפירות שנעשו באתר זה נחשפו עצמות בעלי חיים מאובנות של שור הבר, צבי, אייל אדום, יחמור, אייל הכרמל, חזיר בר וסוסיים, וכן נמצאו שרידים של חתול בר, מכרסמים כגון נברן השדה וחולד, צבים וזוחלים אחרים^[13]. כמו כן, באתר התגלה מאסף העצמות הגדול בלבנט של המין הנכחד פיל ישר-חט. בין העצמות התגלה התגלה חט באורך כ-2.5 מטרים שמתוארך לתקופה הפלאוליתית התחתונה, ובינואר 2024 התפרסם כי באתר נמצאו עצמות רבות של פילים ולידם כלים מסותתים המצביעים על קשרים בין האדם לפילים^[14].

בתקופת המקרא

ערך מורחב – בעלי חיים בתנ"ך

התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה. אף על פי שהוא מתאר את קורות עם ישראל ומתמקד בעיקר באדם, הרי שבין דפיו נחשפות לא מעט ידיעות אודות בעלי חיים, בסוגיות הקושרות אותם לאדם: אלה המשמשים את האדם בביתו ובמשקו ואלה המזיקים לו. לפי המתואר במקרא, החי של ארץ ישראל באותה תקופה היה עשיר ומגוון כשהתנ"ך מזכיר כ-130 מינים של בעלי חיים, מתוכם כשליש הם עופות וכשליש הם יונקים. במגילת שיר השירים, פרק ב' אפשר למצוא דימויים רבים המשתמשים במיני הצומח והחי של ארץ ישראל. ספר תהילים, פרק ק"ד מעניק לנו תיאור חזותי מרשים של המערכת האקולוגית בארץ. במקרא מתוארים גם בתי הגידול והקשר שלהם לבעלי החיים המאכלסים אותם, כגון: נופי מים, הרים סלעיים, מעזבות, חורשים ובמדבר. כמו כן, בתנ"ך מצוינים לפעמים גם קבוצות של בעלי חיים. המיון של בעלי החיים בתנ"ך מבוסס בעיקר על תכונות חיצוניות, בהתאם למיון בעת העתיקה ובניגוד לטקסונומיה המודרנית.

בצד התיאורים של בעלי החיים (שחלקם כבר נכחדו מנופי ארצנו כמו הדובים והאריות), קיימת בעייתיות בתיאור מספר רב של בעלי חיים: זיהוי שונה של בעל החיים (לדוגמה: התנשמת מוזכרת גם כאחד השרצים) ואזכור בעל חיים שלא ניתן לזהות כיום בוודאות )לדוגמה: זרזיר המתניים). ומנגד קיים חוסר בתיאור בעלי חיים שידוע לנו כי חיו באותה התקופה, אך הם אינם מוזכרים כלל בתנ"ך, לדוגמה: ברדלס, היפופוטם - אם כי יש שטענו שהוא ההשראה לחיה האגדית "בהמות"^[15]. בין חוקרי בעלי החיים במקרא נמצאים: יהודה פליקס – חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד, זהר עמר – חוקר מסורות יהודיות בזיהוי צמחים ובעלי חיים ונתן סליפקין.

בתקופה המודרנית

כיום, חיים בישראל בעלי החיים הבאים:

יונקים

ערכים מורחבים – יונקים בישראל

בארץ ישראל ישנו מגוון רב של מיני יונקים בשל הגאוגרפיה והאקלים הייחודים שלה. עבור רבים מהיונקים הללו, ארץ ישראל היא גבול שטח תפוצתם. היונקים שמקורם באזור הפלארקטי גובלים בתפוצתם בדרך כלל במדבריות, וכאלו שמקורם במדבריות גובלים בדרך כלל בחופי הים התיכון. רוב היונקים בישראל הם ממוצא פלארקטי וכעשירית מהיונקים הללו אנדמיים למזרח התיכון.

בעברה, הכילה ארץ ישראל מגוון יונקים, אולם בתקופה האחרונה יונקים רבים כמו נברן המים, הברדלס האסייתי, הסנאי הזהוב ועוד נכחדו מאזור זה. בעידן המודרני, אוכלוסיות יונקים רבות כמו חתול החולות והצבוע המפוספס הנמצאים בסכנת הכחדה. נכון לשנת 2002, כ-57 מתוך 104 מיני היונקים החיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. כמו כן, הטורף היבשתי הגדול ביותר בארץ ישראל שחי כיום הוא הצבוע המפוספס. בישראל מצויים 33 מיני עטלפים: מהם 32 מיני עטלפי חרקים בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ.^[16]

מיני יונקים שונים נכחדו עקב ציד לא מבוקר תחת השלטון העות'מאני ובמידה פחותה גם תחת שלטון המנדט הבריטי, בשל אי אכיפה של חוקי הציד. בתחילת המאה ה-20 נכחדו הראם הלבן (שהושב חזרה לטבע), הדוב החום הסורי, הברדלס האסייאתי והפרא הסורי (וכן גם מהעולם) מהאזור. חוקי הציד המודרניים אוסרים על כל ציד של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, למעט אלה הנחשבים למזיקים ובעלי חיים ספציפיים אחרים בעונות הציד. למרות זאת, להקות כלבי פרא מהווים איום גובר על יונקי הבר.

שבלול הגינה - מין פולש בישראל ששורד רק במקומות שבהם יש אדם וחביב על ילדים בשל קונכייתו הגדולה והיפה

יונקים שונים כמו הראם הלבן, היחמור הפרסי אייל הכרמל והפרא הפרסי (במקום הפרא הסורי) נכחדו מהאזור והושבו בחזרה לטבע.

זוחלים

ערכים מורחבים – זוחלים בישראל

בארץ ישראל חיים כ-93 מיני זוחלים, מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם בכל יבשת אירופה. בין הזוחלים שנכחדו מהאזור בתחילת המאה ה-20 נכללים תנין היאור, צב הביצות האירופי, כוח הנילוס והצפע המזרחי. בין הזוחלים האנדמים לישראל ולסביבתה הקרובה נכללים שחור ראש שלווני, שנונית באר שבע, צב יבשה מדברי וצפע החרמון.

הזוחל הכבד ביותר שחי בישראל הוא צב ים גלדי, אשר נצפה בישראל אך ורק לעיתים נדירות ואינו מקנן בה, הכוח האפור הוא הלטאה הגדולה והכבדה בישראל, הזעמן השחור הוא הנחש הארוך בישראל, צפע מצוי הוא הנחש הנפוץ בישראל ושרף עין גדי הוא הנחש הארסי בישראל.

דו-חיים

ערך מורחב – דו-חיים של ארץ ישראל

בישראל כ-8 מיני דו-חיים, מספר נמוך יחסית הנובע עקב שרירותו בארץ של אקלים צחיח יחסית לאזורים אחרים בהם המגוון הביולוגי של הדו-חיים רב יותר. מסיבה זו, חסרי הזנב, הזקוקים ללחות מתמדת ולשפע מים, אינם נמצאים בשפע באזור. תחילה, התפתחות היישוב בארץ הביאה להפרחת השממה ובין היתר לפעולות אשר היטיבו עם אוכלוסיות הדו-חיים. בריכות מעשה ידי אדם שימשו את דו-החיים להתרבות, וכן תעלות בצדי כבישים ונתיבי רכבות. תעלות אלו התמלאו מים בחורף והביאו באופן ישר לגידול באוכלוסיית דו החיים בארץ. מצב זה נמשך עד סוף שנות ה-40, עת הוקמה מדינת ישראל. כשהוקמה מדינת ישראל, הורה משרד הבריאות על ריסוס וייבוש בריכות החורף בחומר חדש, DDT, שהשמיד את אוכלוסיות היתושים, אך גם את אוכלוסיות החרקים והדו-חיים שחיו בה. כתוצאה מכך, מספר הדו-חיים בישראל ירד באופן דרמטי.

לדו החיים ממשפחת הסלמנדריים החיים בארץ, הסלמנדרה הכתומה וטריטון הפסים, מהווה ישראל את גבול תפוצתם העולמית הדרומי. כמו כן, העגולשון שחור גחון, אשר נחשב כבר משך עשרות שנים (עד 2011) כמין נכחד, החפרית המצויה וטריטון הפסים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות גברה המודעות לירידה באוכלוסיית הדו-חיים בישראל, ונערכו מאמצי שימור. לדוגמה, הוכרזו שמורות הטבע: שמורת עין ארובות ושמורת בריכת פסוטה כשהן משמרות בתי גידול מיוחדים של הדו-חיים.

עופות

ערכים מורחבים – עופות בישראל

בארץ ישראל כ-550 מיני עופות, מגוון גדול מאוד יחסית לשטחה הקטן. הסיבה העיקרית לריבוי המינים הוא מיקומה הגאוגרפי של הארץ על מסלול הנדידה העיקרי של מיני עופות רבים אשר מקננים במערב אסיה או באירופה וחורפים במזרח התיכון או באפריקה. כמו כן ארץ ישראל נמצאת במקום המפגש של שלוש יבשות, וכוללת מספר אזורים ביוגאוגרפיים שונים המספקים מגוון של בתי גידול.^[17] כמו כן, העופות בישראל שזורים בתרבות הישראלית, כדוגמת הדוכיפת המצויה המוכרת כציפור הלאומית של ישראל. הם משמשים כמוקד משיכה לצפרים רבים מרחבי המדינה ומהעולם הבאים לצפות באתרי הצפרות ברחבי הארץ ובנדידתם בשמי הארץ. למרות זאת, חלק מהעופות בארץ מהווים מטרד עבור חקלאים, תושבים בערים, טייסי חיל האוויר ועוד. לשם כך, יש המנסים למצוא את השילוב הראוי בין מחייתם של אלו לבין מחייתם של אלו.

בעשורים האחרונים מגוון העופות בישראל השתנתה. מינים מסוימים נכחדו לגמרי מהארץ, מינים אחרים נכחדו כמקננים ומינים אחרים פלשו בהמוניהם ודחקו מינים מקומיים. מינים פולשים מאז ומעולם היוו תחרות למינים המקומיים ולאט לאט דחקו אותם. הצוצלת, לדוגמה, הובאה למזרח התיכון על ידי הרומאים, וכיום הפכה לעוף השני בתפוצתו בישראל. הדררה הירוקה והמיינה ההודית, שני מינים בולטים מאוד, התבססו בישראל בעשרות השנים האחרונות והתפשטו מאד כל חלקי הארץ. התוכי הנזירי והזרזיר הבורמזי התבססו בעיקר באזור המרכז בעשור האחרון. איומים נוספים על העופות בארץ ישראל כוללים הרס בתי גידול, הרעלות, ציד ועוד שהשפיעו על העופות בישראל בצורה דורסנית והביאו למותם של עופות רבים. עם זאת, בשנים האחרונות ישנן עוד ועוד תוכניות לשיקום אוכלוסיות העופות בישראל ולהצלתן. חלקן על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים וחלקן על ידי גורמים פרטיים וציבוריים.

דגים

ראו גם – החי במפרץ אילת, החי בים התיכון, החי בכנרת, חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים בישראל

בישראל חיים כיום כ-1,728 מיני דגים, מתוכם כ-410 בים התיכון וכ-1,270 בים סוף. השאר, כ-48 מינים, הם דגי מים מתוקים.

בשנת 1869 הסתיימה בנייתה של תעלת סואץ, שהביאה לנדידת בעלי חיים מהים האדום אל הים התיכון - "הגירה לספסית".

הדג הגדול בעולם, כריש לווייתני, נצפה בישראל מספר פעמים.^[18]

חסרי חוליות

חרקים

ראו גם – פרפרים בארץ ישראל, דבורים בארץ ישראל, נמלים בארץ ישראל, גמלי שלמה בישראל

כיום בישראל חיים כעשרות אלפי מיני חרקים - כ-4,000 מיני חיפושיות; כ-3,000 מיני זבובאים; כ-1,100 מיני דבורים; כ-800 מיני פשפשאים; כ-398 מינים ותת-מינים של נמליים (נכון ל-2020) כשאחד הסוגים הבולטים בה הוא נמלת קציר; כ-140 מיני פרפרים; כ-100 מיני חגבים; כ-21 מיני גמלי שלמה; ועוד.

סגה הוא החרק הגדול בישראל.

עכבישניים

ראו גם – עקרבים בארץ ישראל

בסדרת העכבישאים, עד כה תוארו בישראל כ־800 מינים שלהם (הנחלקים בין כ־52 משפחות מתוך 128 משפחות בכל העולם).^[19] שני מיני העכבישים היחידים שמסוכנים לאדם וחיים בישראל הם האלמנה השחורה והארסן החום.^[20] כיום, מין העכביש הגדול ביותר שחי בישראל בפרט, ובמזרח התיכון בכלל הוא מברישמון הערבה, שהוא גם מין אנדמי לישראל ולירדן. עד לגילויו של מברישימון הערבה בחולות סמר^[21] נחשבה הפרוונית השחורה, הטרנטולה היחידה בארץ, לגדולה בעכבישי ישראל. ב-2022, התגלה מין חדש של עכביש בישראל באזור הערבה.^[22]

מסדרת העקרבים, חיים בישראל כ-20 מינים, מתוכם כ-3 נחשבים למסוכנים לאדם: עקצן צהוב, קטלן דו-גוני וקטלן עב-זנב. העקרב הגדול בישראל הוא נבו יריחו, שגם נבחר לעקרב הלאומי בהצבעה שנערכה באתר ynet.

מסדרת העכשובאים, מצויות בישראל כ-5 משפחות.

רכיכות

ראו גם – רכיכות לא ימיות בארץ ישראל

הרכיכות בישראל נפוצות הן ביבשה, הן במים מתוקים והן במים מלוחים (בים התיכון ובמפרץ אילת). השבלול היבשתי הגדול בישראל הוא שבלול החרמון שאנדמי לישראל והר החרמון. שבלולים נפוצים אחרים הם שבלול השדה, דרחול השיח, לבנונית ושבלולון מצוי. בשנים האחרונות מינים פולשים רבים של רכיכות פלשו אל ארץ ישראל והפרו את המאזן האקולוגי בה. שבלול הגינה הוא מין פולש נפוץ אך תפוצתו מוגבלת בעיקר לשטח מיושב ושטחים המופרים על ידי האדם עקב תלותו בהשקיה כדי לשרוד את האקלים היבש יחסית.

מינים פולשים

ערך מורחב – בעלי חיים פולשים בארץ ישראל

מינים פולשים בארץ ישראל הם מינים של בעלי חיים אשר מוצאם מחוץ לארץ ישראל, הגיעו אליה בעקבות פעילות אדם, והצליחו לייסד בה אוכלוסייה המתרבה ומתפשטת ללא התערבות נוספת בידי האדם. במרוצת השנים פלשו לישראל 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים. בדו"ח שפורסם בשנת 2022, קבע מבקר המדינה שבישראל אין אסדרה של הטיפול במינים פולשים. הפיקוח על כניסת מינים כאלו בגבולות הוא חלקי ביותר, ואין תיאום בין הגופים שאמורים לעקוב אחר התפשטותם^[23]. הדו"ח מציין כי לפי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים בישראל מוערך ב-1.5-0.5 מיליארד ש״ח.^[23]

הסיבות להגעת מינים פולשים אל הארץ הן מגוונות. בעלי חיים שונים הגיעו כחיית מחמד ואל גני חיות והשתחררו אל הטבע כדוגמת מיינה מצויה; מינים שהגיעו מאזורים סמוכים לארץ ישראל כדוגמת שממית מחוספסת; דגים שהובאו במכוון על מנת להגדיל את תפוקת הדיג כמו כסיף שפל-עין, גמבוזיה מצויה וטרוטת עין-הקשת; מינים שהגיעו בטעות ממדינות רחוקות כדוגמת יקרונית התאנה, טרמיט פורמוסי ומלדרה מטרידה.

מינים מתפראים

מין מתפרא הוא בעל חיים חקלאי שעובר לחיות בחופשיות בטבע ללא פיקוח ושליטה אנושיים, ומנהל אורח חיים כשל חיית בר. בארץ ישראל, בעלי חיים מתפראים עלולים לשבש את המערכות האקולוגיות, ולעיתים אף גורמים להכחדת מינים מקומיים. מין מתפרא בולט בישראל ובעולם בכלל הוא חתול הבית ונגזרתו, חתול הרחוב, אשר נחשב לעיתים קרובות למזיק באזורים כפריים ועירוניים, ומיוחסת לו השמדת אוכלוסיות של עופות, זוחלים ויונקים באזורים רבים. חתולים אלה בעלי השפעה אקולוגית משמעותית על חיות הבר. באזורים טבעיים ברחבי העולם מומתים חתולים משוטטים בירי, אך בישראל הדבר אסור על פי חוק מתוקף תקנות משרד החקלאות.

דוגמאות נוספות הן: פרטי גמל חד-דבשתי משוטטים בנגב; תאואי מים שחיים כיום בשמורת החולה ובשמורת עין אפק ומהווים צאצאים של פרטים מבויתים שהתפראו; עדר של פרות שהתפראו ברמת הגולן לאחר שננטשו על ידי מגדליהן הסורים, כתוצאה מכיבוש הרמה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים.

מינים אנדמיים

ערך מורחב – בעלי חיים אנדמיים בארץ ישראל

בארץ ישראל חיים מיני בעלי חיים אשר אנדמיים לה. כלומר, בעלי חיים החיים רק בארץ ישראל ולא בשום מקום אחר בעולם. מכיוון שתפוצת מינים אלה מוגבלת ממילא לתא שטח קטן יחסית, הם רגישים במיוחד לשינויים בסביבתם ולהשפעות האדם, שכן הם עלולים להיכחד לחלוטין מהעולם. כאשר מינים מסוימים אשר היו אנדמיים לארץ ישראל, נכחדו ממנה הם גם נכחדו מהעולם כולו. דוגמה למקרה כזה היא ייבוש אגם החולה, אשר הביא איתו הכחדת מיני דגים שהיו אנדמיים לאגם. בין המינים האנדמיים לישראל הנודעים נמצאים: צבי השיטים - אשר אוכלוסייתו האחרונה המונה בסביבות ה-30 פרטים חיה במתחם מגודר מיוחד בחי-בר יטבתה; עגולשון שחור-גחון אשר נחשב לנכחד עד לגילויו מחדש ב-2011; ועוד.

השמירה על המינים האנדמיים מלווה באתגרים רבים. ראשית, האוכלוסייה שלהן לרוב קטנה ממילא והיא מרוכזת בשטחים קטנים, שיכולים בנוסף גם להיות מאוימים על ידי האדם. למשל, מין הדג, לבנון הירקון, כמעט ונכחד מהעולם עקב התייבשות וזיהום קטעים נרחבים מנחל הירקון, אזור המחיה שלו. בזכות פרויקט של רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים, נמנעה הכחדתו של הדג והוא שב למרבית חלקי הנחל. גם את שבלול החרמון, עגולשון שחור-גחון, צבי השיטים ומינים נוספים מנסים לשקם ולהגן רשות הטבע והגנים.

מינים מתפרצים

ראו גם – מינים מתפרצים בישראל

מין מתפרץ הוא מין מקומי שמרחיב את התפוצה שלו ומספר פרטיו גדל משמעותית כתוצאה מנוכחות האדם. בישראל מינים יוצאים ונכנסים לקטגוריה הזו לעיתים קרובות בעקבות שינויים בגישה של גורמי שמירת טבע, אך בחלקם הגדול מזוהות בבירור גם מגמות רבייה של ממש בשטח. הדוגמאות העיקריות למינים הנחשבים מתפרצים בישראל כיום הם: עורב אפור, תן זהוב, שועל מצוי, עטלף פירות מצוי, חזיר בר, יעל נובי ועוד.

הכחדה ומאמצי שימור

הכחדת בעלי חיים מקומיים

ערך מורחב – בעלי חיים שנכחדו בארץ ישראל

מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בישראל בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך: ייבוש החולה, כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. כמו כן, בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של מינים פולשניים אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת הנוטריה), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. יחמור פרסי נכחד בארץ והובא מחדש מאיראן. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע עגלשון שחור גחון, שנכחדה בעת ייבוש החולה. מינים רבים (כגון אריות או דובים) נכחדו מארץ ישראל וזאת בעיקר כתוצאה מציד לא מבוקר או אובדן שטחי מחיה.

להקת יענים בחי-בר יטבתה - מין זה עתיד להשתחרר בטבע

מאמצי שימור מקומיים

ראו גם – רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנת הסביבה בישראל

על מנת להגן על עולם החי בארץ ישראל נעשים מאמצי שימור על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, על ידי גורמים ציבוריים כמו החברה להגנת הטבע, וכן על ידי גורמים פרטיים כמו עמותות שונות (כדוגמת עמותת ע.ט.ל.ף). חוקים שונים כמו חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 נועדו להגן על אוכלוסיות חיות הבר בארץ ישראל.

הכרזות על שמורות טבע

ערכים מורחבים – שמורות טבע בישראל, שמורות טבע ימיות בישראל

שמורות הטבע בישראל נועדו על מנת להגן על ערכי החי, הצומח והדומם הנמצאים בהם. בעלי החיים החיים בשמורות זוכים להגנה וליכולת להתרבות ללא הפרעה מצד האדם.

טיפול רפואי בחיות בר

רשות הטבע אחראית בין היתר על טיפול רפואי בחיות בר בישראל. היא עושה זאת על ידי ניהול בית החולים לחיות בר, שיתוף פעולה עם עמותות שונות כמו עמותת "למען חיות הבר" ופרויקטים שונים כמו "התוכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל".

בית החולים לחיות בר הוא בית חולים וטרינרי המעניק טיפול, במידת הצורך, לחיות הבר של ארץ ישראל. בית החולים שייך לספארי ולרשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר. ה"חיבולנס" הוא מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ, אל בית החולים לחיות בר. המרכז הארצי להצלת צבי ים הוא מרכז שהוקם על ידי רשות הטבע והגנים במטרה להציל את אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל.

בין העמותות הפרטיות שפועלות למען טיפול בחיות בר נמצאות למען חיות הבר ועמותת ע.ט.ל.ף. למען חיות הבר הוקמה ב-2018 ומטרתה העמותה היא הצלה ושיקום של חיות בר במצוקה, והחזרתן לטבע במידת האפשר. עמותת ע.ט.ל.ף היא עמותה ישראלית שמטרתה לטפל בעטלפי פירות פצועים, חולים, יתומים או תשושים, לשקמם ובמידת האפשר להשיבם אל הטבע, ואם לא, לטפל בהם בבית המחסה שהקימה העמותה.

שימור והשבת בעלי חיים לטבע

ערכים מורחבים – השבת בעלי חיים לטבע בישראל, פרפרים מוגנים בישראל

בחוק הנוגע להשבת בעלי חיים לטבע בישראל נאמר כי כל בעל חיים אשר ידוע שבעבר היה נפוץ בישראל הוא בר החזרה, כשיוצאי דופן הם תנין היאור והדוב החום הסורי, שבגלל מזגם והמחסור בשטח למחייתם - יש איסור לנסות ולהחזירם לנוף הארצישראלי.

רשות הטבע והגנים פועלת על מנת להשיב את אותם בעלי חיים שנכחדו מארץ ישראל, ובעלי חיים אשר אוכלוסייתם נמצאת בסכנה. בין המינים שנכחדו והושבו בהצלחה בחזרה נמצאים: יחמור פרסי, פרא פרסי (אשר החליף את הפרא הסורי שחי בעבר בישראל ונכחד מן העולם), ראם לבן ואייל הכרמל. לשם השבת בעלי החיים בחזרה לטבע הארץ-ישראלי הוקמו שני מרכזי חי-בר בישראל - חי-בר יטבתה וחי-בר כרמל.

גם גני החיות במדינה לוקחים חלק במאמצי השימור המקומיים, ומנהלים פרויקטים שונים, שלעיתים מנוהלים יחד עם רשות הטבע והגנים, למען שימור ורביית בעלי חיים מקומיים. לדוגמה, הספארי ברמת גן המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: חתול חולות, פנק, זאב ערבי, צבוע מפוספס, ראם לבן ונשר המקראי; גן החיות התנכ"י המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: ראם לבן, יחמור פרסי ועוד; הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: עוזניית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים; וגני חיות נוספים בישראל.

טיפול במינים פולשים ומזיקים

על מנת להעלות את המודעות לתופעת המינים הפולשים והמתפרצים בקרב הציבור, מפעילה רשות הטבע והגנים קמפייני הסברה שונים.

ביולי 2015, רשות הטבע והגנים הקימה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות, את "היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים".

הסברה וחינוך

רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגורמים נוספים מפעילים קמפיינים שונים על מנת להעלות את המודעות לשמירה על הסביבה ועל חיות הבר.

יחסי גומלין עם האדם

עקב שטחה הקטן של ישראל, והתפשטות השטחים העירוניים אל הטבע, גדל מספר המפגשים וההתנגשויות בין בעלי החיים בארץ לבין האדם.

בין המפגשים של חיות הבר בישראל והאדם נמצאים:

חקר החי בארץ ישראל

ערך מורחב – חקר החי בישראל

חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע לנו הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון. ב-1937 פורסם הקטלוג הצרפתי Prodromus faunae Palestinae על ידי שמעון בודנהיימר, בו רוכזה רשימת כל בעלי החיים הידועים מישראל עד אותה תקופה. רשימה זו נחשבת כמקיפה ביותר שנערכה על החי בארץ ישראל ואחת המצוטטות ביותר בספרות המדעית בנושא, אף על פי שהתיישנה מאז היא עדיין מצוטטת במאמרים בני ימינו.

ב-1983 פורסם הכרך הראשון של אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל. אנציקלופדיה זו היא האנציקלופדיה לידיעת הטבע המקיפה ביותר שנכתבה על בעלי החיים והצומח בארץ ישראל. האנציקלופדיה נכתבה לציבור הרחב וקבעה לראשונה, בעזרת האקדמיה ללשון העברית, מאות שמות עבריים לבעלי חיים וצמחים בישראל.

בישראל קיימים כיום מספר מוסדות זואולוגיים כמו עמותות לקידום הזואולוגיה בישראל בניהן: רשות הטבע והגנים, העמותה לזואולוגיה בישראל, החברה האנטומולוגית בישראל, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון ועוד; גני חיות השמים במרכזם את חקר החי בארץ ישראל בניהם הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב; וכן, גם תוכניות זואולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה כמו בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.

שימוש והפקת תועלת

ראו גם – דיג בארץ ישראל, ייצור הארגמן בחוף הלבנט, תעשיית ייצור הדבש בתל רחוב, דבש בישראל, ציד בישראל

מאז ימי קדם ועד היום השתמש האדם בארץ ישראל בבעלי החיים החיים בה למען תועלתו האישית.

בומבוס האדמה היא מין של דבורה אשר ממלאת תפקיד חשוב בהאבקת גידולים חקלאיים ברחבי הארץ.

ריף האלמוגים באילת מהווה אטרקציה תיירותית ומעניק לרשות הטבע והגנים הכנסה עבור תשלום הכניסה לאתר.

ביישובים ובערים

ראו גם – טבע עירוני בישראל

מבין מיני בעלי החיים שניתן למצוא בנוף העירוני נמצאים: חתול הבית, חולדה מצויה, קיפוד מצוי, לטאה שבלול הגינה חולד צב יבשה מצוי עטלף פירות מצוי, זיקית ים תיכונית מניפנית מצויה העורב האפור, הצוצלת הדרור והעורבני.

ב-16 ביוני 2016, אירע אסון העטלפים בחדרה, כאשר נהרס בניין נטוש ברחוב תרנ"א בעיר בו שהו אלפי עטלפי פירות ועטלפי ם מסוגים אחרים, שמצאו בו את ביתם למעלה מ-20 שנה. אלפי עטלפים מצאו את מותם בעת ההריסה או מפציעות בימים שאחריה, במה שהיה אסון העטלפים הגדול ביותר הזכור בישראל.

תופעת חזירי הבר בחיפה

ערך מורחב – חזירי הבר בחיפה

תופעת חזירי הבר בחיפה היא סוגיה העוסקת בתופעה בה משוטטים חזירי בר במרחב העירוני בחיפה. התופעה מתרחשת גם ביישובים אחרים כדוגמת נשר, טירת הכרמל, עספיא, דלית אל-כרמל ויישובי חוף הכרמל.

תופעת היעלים במצפה רמון

ערך מורחב – היעלים במצפה רמון

תופעת היעלים במצפה רמון עוסקת ביעלים הנוביים המשוטטים ברחבי מצפה רמון. התופעה קורית גם ביישובים אחרים בנגב כמו מדרשת בן-גוריון ושדה בוקר, אך היא בולטת במיוחד במצפה רמון.

תופעת הכרישים בחדרה

ערך מורחב – הכרישים בחדרה

תופעת הכרישים בחדרה היא תופעה בה כל שנה בעונת החורף, מתקבצים כמה עשרות, לרוב 20–30, כרישים במים הרדודים שסביב תחנת הכוח אורות רבין שבחדרה. התופעה קורת גם במים הרדודים סביב תחנות הכוח האחרות בארץ כמו באשקלון ובתל אביב, אך במספרים פחותים בהרבה, ולפעמים אף לא בכלל.

כמו כן, מיני הכרישים המגיעים לחופי ישראל במסגרת תופעה זו הם כריש עפרורי וכריש סנפירתן. בנוסף לכרישים אלו, ישנן תצפיות נוספות של צבי ים, תמנונים ובטאים, כדוגמת אברתן רחב שן, המגיעים במסגרת התופעה.

טורפים ביישובים

בשנים האחרונות יותר ויותר טורפים בישראל מתפשטים ונכנסים אל תוך יישובים וערים. המינים הנפוצים ביותר הם תן זהוב ושועל מצוי,^[24] אך התופעה קורית גם אצל הצבוע המפוספס^[25]^[26] והזאב מצוי^[27] במספרים פחותים בהרבה. מקרה נדיר שמעולם לא קרה שנית, קרה בשנת 2007, כשנמר מדבר נכנס אל בית במדרשת בן-גוריון, על מנת לטרוף את חתולת הבית.^[28]

הסכנה הגדולה בנוכחות טורפים אלו, מלבד הסכנה שבנשיכה עצמה, היא התפשטות מחלת הכלבת המסוכנת לאדם גם כן.

דוגמה לטורף ששוטט בחופשיות ברחבי עיר, היא רותי הצבועה. רותי היא צבועה מפוספסת שהתפרסמה עקב נוכחותה במודיעין, וניסיונות לכידתה שכשלו לאחר שזו שבה חזרה למודיעין בכל פעם שנלכדה ושוחררה. עם הזמן, הפכה רותי לסמל, והעלתה את המודעות בקרב הציבור לקונפליקט בין חיות הבר לבין הסביבה העירונית ומהו הפתרון הראוי לשילוב בניהם.

צפרות בישראל

ערך מורחב – צפרות בישראל

עקב כך שישראל מהווה ציר נדידה חשוב מאוד למאות מיליוני עופות בכל שנה, הוקמו מספר מרכזי צפרות בתוך או ערים או בסמוך להם. לדוגמה, פארק ראש ציפור בתל אביב ופארק הצפרות באילת.

חיות הבר וצה"ל

במהלך שנות קיומו של צה"ל, ובמיוחד בשנותיו הראשונות, התרחשו מקרים רבים של מפגשים של צה"ל עם חיות הבר בישראל. העובדה שבסיסים ושטחי אש רבים חולשים על פני שטחים פתוחים ושמורות טבע, הביאו למספר גבוה של מפגשים והתנגשויות בין בעלי החיים לחיילים.

לדוגמה, בבסיס נבטים חי עדר צבאים ממין צבי ארץ-ישראלי שנכלא בתוכו כשנבנתה גדר הבסיס. תחילה נכלאו בתוכו צבאים מעטים, אך הם התרבו ומנו כ-25 פרטים. שוטטות הצבאים על מסלולי הטיסה בעת המראה או נחיתה של מטוסים עשויה להסתיים בהתנגשות ומסכנת הן את חיי הטייסים והן את חיי הצבאים. רשות הטבע והגנים וחיל האוויר כבר שיתפו פעולה בעבר בפעולה בה נלכדו צבאים מתוך העדר והוצאו אל מחוץ לבסיס. במבצע השתתפו כ-100 עובדים של הרשות ועוד כ-500 חיילים, ונתפסו כחמישה צבאים ששוחררו בנחל גרר.^[29]

כמו כן, חיל האוויר מתמודד גם עם בעיית נדידת להקות העופות בשמי ישראל. ב-30 השנים האחרונות נרשמו 3,000 תאונות בהן התנגשו ציפורים במטוסים. עקב כך, יצאו חיל האוויר והחברה להגנת הטבע בפרויקט משותף לצמצום המפגשים והפגיעות.^[30] לדוגמה, אלפי עופות שמחפשות מזון באתרי הטמנה בדרום מסכנות מטוסים הממריאים מבסיסים סמוכים.^[31]

צבא הגנה לטבע

ערך מורחב – צבא הגנה לטבע

צבא הגנה לטבע הוא מיזם שהחל בשנת 2014, בשיתוף של צה"ל, החברה להגנת הטבע באמצעות קרן הדוכיפת, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות ומשרד הביטחון, במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם.

חיות הבר והחקלאיים

במהלך השנים, נרשמו מספר תקריות בין חקלאים לבין זאבים ותנים הפוגעים בעדרי החקלאים. עם הזמן, נרשמו מספר פעמים בהם חקלאים הרעילו פגרים על מנת להרעיל את אותם זאבים ותנים, אך בסופו של דבר פגעו באוכלוסיות בעלי חיים אחרות כמו הנשר המקראי ואוכלי נבלות אחרים.^[32]

בעיה חוזרת בכל שנה היא הקונפליקט בין השקנאים ומגדלי הדגים בארץ. במהלך נדידתם, עוצרים השקנאים המורעבים בבריכות דגים ברחבי הארץ וניזונים מטונות של דגים בשווי עשרות אלפי שקלים. כבר בשנות ה-90 החלו הדייגים לבצע פעולות גירוש בצורה מסודרת בהשקעה כספית אדירה. משנת 2005 מאות אלפי שקלים בשנה הוצאו כדי לעזור לדייגים עם בעיית השקנאים. ב-2013 התחיל שת"פ בין כל הגורמים על מנת להתמודד עם הבעיה: ארגון מגדלי הדגים שדואג לאספקת הדגים ומשתתף גם במימון, החברה להגנת הטבע וחיל האוויר.

עם זאת, ישנו גם שימוש חיובי בחיות הבר לטובת החקלאים. לאור ההכרה בהשלכות החמורות של השימוש האינטנסיבי בכימיקלים רעילים בחקלאות על הסביבה ובריאות הציבור ולאור תכונות מועילות שונות של בעלי חיים כמו הזעמן השחור, התנשמת הלבנה והבזים, הוגבר השימוש בהם כמדבירים ביולוגים. למעלה מ-3,000 תיבות קינון הוצבו עד היום בשטחים חקלאים כחלק מהמיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות.^[33]

בתרבות

אוסף האב שמיץ בתצוגת אוצרות אוספי הטבע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל

כסמלים לאומיים

כיום, מהווה הדוכיפת מצויה את הציפור הלאומית, כחליל השברק את הפרפר הלאומי, הצפע המצוי את הנחש הלאומי ונבו יריחו את העקרב הלאומי. עם זאת, לישראל אין חיה לאומית, והצבי הארץ-ישראלי מהווה את אחד מסמליה של ארץ ישראל הנקראת בתנ"ך גם ארץ הצבי.

דוכיפת מצויה - הציפור הלאומית של ישראל^[34]
כחליל השברק - הפרפר הלאומי של ישראל
צפע מצוי - הנחש הלאומי של ישראל^[35]
נבו יריחו - העקרב הלאומי של ישראל^[36]

בקולנוע ובטלוויזיה

במהלך השנים פורסמו מספר סרטים וסדרות אודות החי בארץ ישראל. בין המפרסמים נמצאת חברת אפיקים הפקות, אשר מפיקה סרטי טבע, ובעיקר טבע ישראלי.

בין סרטי הקולנוע אודות החי בארץ ישראל נמצאים: ארץ בראשית, סרט הטבע הישראלי הראשון באורך מלא; יללת הזאבים; וכנרת - ים של חיים, העוקב אחר החי בכנרת.

בין סדרות הטלוויזיה אודות החי בארץ ישראל נמצאות: ישראל הפראית, חיות שטח וזן נדיר.

בין סדרות הרשת אודות החי בארץ ישראל נמצאת כאן חיים.

גני חיות

בין גני החיות הפועלים בישראל בולטים גני חיות ואקווריום ספציפיים אשר שמים דגש במגוון המינים שלהם על מינים ארץ-ישראליים ברובם או אף במלואם.

גן החיות התנכ"י - גן חיות בו הושם דגש על הצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך. זאת ועוד, גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב - מרכז ייחודי של מחקר ושמירת טבע. הגן הוא מקום משכנם של כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות כ-80 מיני זוחלים וכ-7 מיני ודו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל. זאת ועוד, הגן הזואולוגי שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
מרכז הזוחלים המדברי - גן זואולוגי ובו אוסף של זוחלי ארץ ישראל בדגש על זוחלי הנגב.
אקווריום ישראל - אקווריום בירושלים המתמקד בסביבה הימית של ישראל - בכנרת, בים המלח, בים האדום ובים התיכון, והוא האקווריום היחיד בעולם העוסק בים סוף ובים התיכון.

מוזיאונים

בישראל קיימים מספר מוזיאונים השמים דגש על החי בארץ ישראל, בהם:

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המוזיאון, שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב, הוא המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל. כ-5.5 מיליון פריטים נכללים באוספים של אוניברסיטת תל אביב. האוספים מתעדים את עולם החי והצומח באזור ישראל והמזרח התיכון לאורך אלפי שנים.
מוזיאון הטבע התנ"כי - מוזיאון חינוכי להיסטוריה של הטבע בתנ"ך ומציג את המגוון של בעלי החיים המוזכרים במקרא ובתלמוד.
מוזיאון הטבע (ירושלים) - התצוגה הגדולה ביותר במוזיאון היא של פוחלצי עופות, יונקים וזוחלים בארץ ישראל בעבר ובהווה.
מוזיאון האדם והחי - המוזיאון מציג את הטבע בישראל ואת שמירת הטבע עם התייחסות להיבטים שונים הקשורים לאדם, לאורח החיים של האדם ולהשפעתו על הסביבה.
בית גורדון - במוזיאון מוצגים פוחלצים של בעלי החיים והציפורים החיים באזור הכנרת, אוספי צמחים וחרקים.

בסמלים

אייל הכרמל בארמון פסיפס הציפורים בקיסריה
יעלים בציור קיר בתמנע
כן פולחני מתענך, בקומתו השלישית שני יעלים נשענים על עץ חיים, כמוטיב העץ והיעלים
סמל דואר ישראל, בו מופיע אייל הכרמל
סמל פיקוד הצפון, עליו מופיע יחמור פרסי
גדוד קרקל הנקרא על שם הקרקל, המופיע גם בתג הגדוד
יחידת שלדג הקרויה על שם השלדג, המופיע גם בתג היחידה
תג חטיבת הצנחנים בו מופיע שפיפון

גלריה

לוויתן כחול - החיה הגדולה בעולם, נצפה פרט במפרץ אילת ב-2018
ראשתן גדול-ראש - הטורף הגדול בעולם, נצפה בישראל מספר פעמים^[37]^[38]
כריש לווייתני - הדג הגדול בעולם, נצפה במפרץ אילת מספר פעמים
צבוע מפוספס - הטורף היבשתי הגדול בישראל
סמור משויש - הטורף היבשתי הקטן בישראל
צבי ארץ ישראלי - אוכל העשב הגדול היחיד שנותר בישראל בתפוצה רחבה
חדף זעיר - היונק הקטן בישראל
עוזניית הנגב - העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל
צפע מצוי - הנחש הנפוץ בישראל
שרף עין גדי - הנחש הארסי בישראל
זעמן שחור - הנחש הארוך בישראל
כוח אפור - הלטאה הגדולה והכבדה בישראל
סגה - החרק הגדול בישראל
מברישימון הערבה - העכביש הגדול בישראל
נבו יריחו - העקרב הגדול בישראל
נחושתית הקוצים

ראו גם

לקריאה נוספת

יורם יום-טוב, גיא בר-עוז, הכחדות ותמורות: עולם החי בעברה של ארץ ישראל, הוצאת דן פרי, 2022

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא החי בארץ ישראל בוויקישיתוף

גלריית טבע ישראלי
אתר הטבע הישראלי של עוז ריטנר - מגדיר פרוקי-רגליים, חרקים, רכיכות ועוד
דנה מילשטיין, הנק מיניס ועוז ריטנר, מגדיר שדה לרכיכות המים הפנימיים של ארץ ישראל, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, 2012
מילון למונחי בעלי חיים - א"י | 1963 | 2000 | באתר האקדמיה ללשון העברית
שני ליטמן, איך בעצם נראתה ארץ ישראל לפני הקמת מדינת ישראל?, באתר הארץ, 20 במאי 2021
עפרי אילני, אריות, ברדלסים וממותות: מתברר שבארץ ישראל היה ספארי של ממש, באתר הארץ, 14 ביולי 2022

הערות שוליים

^ יאיר קראוס, חיילים בגבול הצפון הצילו את חייו של שקנאי, שנורה בלבנון, באתר ynet, 13 באוקטובר 2024
^ נעה פישר, עופות דורסים שנורו על ידי ציידים בלבנון - מטופלים בישראל, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
^ לבנון: ציידים הורגים אלפי ציפורים בשמורות טבע, באתר ynet, 23 בדצמבר 2008
^ בז צוקים, ששוחרר לטבע בישראל, נלכד בסוריה, באתר ynet, 21 ביולי 2020
^ הראם הלבן - מבצע שחרור בנגב - ישראל, באתר מסע אחר
^ אורלי גנוסר, ‏טיול לשבת | פעם היה פה ים: בעקבות מאובני כרישים בערבה, באתר גלובס, 24 בפברואר 2018
^ מי היו הדינוזאורים? למה לא היו דינוזאורים בישראל? ואיך אפשר ללמוד מהם ענווה? - The Golden Whale, ‏2022-04-29
^ נועם דביר, שרידי "בן דוד של הדינוזאור" התגלו בערבה, באתר ynet, 10 בפברואר 2015
^ אילנה קוריאל, תגלית בנגב: מאובן של זוחל ימי שחי לפני כ-75 מיליון שנה, באתר ynet, 21 במאי 2021
^ איגור ארמיאץ' שטיינפרס, למה לא מוצאים בישראל הרבה דינוזאורים?, באתר ynet, 29 במאי 2021
^ עקבות דינוזאורים, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2022-10-26
^ הפרהיסטוריה של עמק החולה - האתרים הקדומים, באתר מוזיאון האדם הקדמון
^ גיליון 119 לשנת 2007רבדים, מחצבה, באתר www.hadashot-esi.org.il
^ רן ברקאי ואיל חלפון, ‏עקבות הפילים הרבות שהתגלו באתר נידח בישראל, באתר גלובס, 26 בינואר 2024
^ יהודה פליקס, ‏בעלי החיים שבתשובת ה' לאיוב, באתר "דעת"
^ צפריר רינת, עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009
^ רונית זילברשטיין, מדהים: הדג הגדול ביותר בעולם נצפה במפרץ אילת, באתר ישראל היום, 30 באפריל 2022
^ עכבישים בישראל, באתר www.insectour.com
^ עכבישים מסוכנים בישראל, באתר www.insectour.com
^ אלכס דורון, עכביש ענק התגלה בישראל, באתר nrg‏, 13 בינואר 2010
^ איתמר אייכנר, מין חדש של עכביש התגלה בישראל, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
^ ¹ ² מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, באתר www.mevaker.gov.il
^ בגלל החורף: עשרות תנים ושועלים משוטטים בעיר, באתר המקומון
^ אור רביד, ‏תיעוד מפחיד: צבוע ענק משוטט ברחובות ראשון לציון עם פגר של חיה בפיו, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2021
^ למרות הימצאותו של הצבוע המפוספס ברחבי ערים ויישובים בישראל, מעולם לא תועד בישראל מקרה של תקיפת אדם על ידי צבוע.
^ שרון רופא-אופיר, זאב חדר לבית בצפון ונשך בת 7; מצבה קל, באתר ynet, 21 ביוני 2008
^ ענת ברשקובסקי, מותק, יש נמר בחדר השינה, באתר ynet, 28 במאי 2007
^ מבצע במבי, באתר www.parks.org.il
^ ניר דבורי, ‏צפו: ציפור מתנגשת במטוס אימונים, באתר ‏מאקו‏, 2 בדצמבר 2014
^ צפריר רינת, אתרי פסולת מסכנים את חיל האוויר. הפתרון יכול להיטיב גם עם הסביבה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2020
^ אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד וארז ארליכמן, 8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן, באתר ynet, 10 במאי 2019
^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
^ ארליכמן, ארז (2008-05-29). "עם ישראל הכריע: הדוכיפת היא הציפור הלאומית". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
^ ארז ארליכמן, הנחש של ישראל: הצפע המצוי, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
^ ארז ארליכמן, העקרב הלאומי של ישראל: נבו יריחו, באתר ynet, 9 בספטמבר 2018
^ נעה פישר, תיעוד נדיר: שני לווייתני ראשתן נצפו מול חופי הארץ, באתר ynet, 15 ביוני 2020
^ נעה פישר, אסף קמר, גופת לווייתן ראשתן נסחפה לחופי תל אביב, באתר ynet, 20 במאי 2022

[1] יאיר קראוס, חיילים בגבול הצפון הצילו את חייו של שקנאי, שנורה בלבנון, באתר ynet, 13 באוקטובר 2024

[2] נעה פישר, עופות דורסים שנורו על ידי ציידים בלבנון - מטופלים בישראל, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020

[3] לבנון: ציידים הורגים אלפי ציפורים בשמורות טבע, באתר ynet, 23 בדצמבר 2008

[4] בז צוקים, ששוחרר לטבע בישראל, נלכד בסוריה, באתר ynet, 21 ביולי 2020

[5] הראם הלבן - מבצע שחרור בנגב - ישראל, באתר מסע אחר

[6] אורלי גנוסר, ‏טיול לשבת | פעם היה פה ים: בעקבות מאובני כרישים בערבה, באתר גלובס, 24 בפברואר 2018

[7] מי היו הדינוזאורים? למה לא היו דינוזאורים בישראל? ואיך אפשר ללמוד מהם ענווה? - The Golden Whale, ‏2022-04-29

[8] נועם דביר, שרידי "בן דוד של הדינוזאור" התגלו בערבה, באתר ynet, 10 בפברואר 2015

[9] אילנה קוריאל, תגלית בנגב: מאובן של זוחל ימי שחי לפני כ-75 מיליון שנה, באתר ynet, 21 במאי 2021

[10] איגור ארמיאץ' שטיינפרס, למה לא מוצאים בישראל הרבה דינוזאורים?, באתר ynet, 29 במאי 2021

[11] עקבות דינוזאורים, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2022-10-26

[12] הפרהיסטוריה של עמק החולה - האתרים הקדומים, באתר מוזיאון האדם הקדמון

[13] גיליון 119 לשנת 2007רבדים, מחצבה, באתר www.hadashot-esi.org.il

[14] רן ברקאי ואיל חלפון, ‏עקבות הפילים הרבות שהתגלו באתר נידח בישראל, באתר גלובס, 26 בינואר 2024

[פליקס-15] יהודה פליקס, ‏בעלי החיים שבתשובת ה' לאיוב, באתר "דעת"

[16] צפריר רינת, עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018

[17] ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009

[18] רונית זילברשטיין, מדהים: הדג הגדול ביותר בעולם נצפה במפרץ אילת, באתר ישראל היום, 30 באפריל 2022

[19] עכבישים בישראל, באתר www.insectour.com

[20] עכבישים מסוכנים בישראל, באתר www.insectour.com

[21] אלכס דורון, עכביש ענק התגלה בישראל, באתר nrg‏, 13 בינואר 2010

[22] איתמר אייכנר, מין חדש של עכביש התגלה בישראל, באתר ynet, 21 בפברואר 2022

[:1-23] ¹ ² מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, באתר www.mevaker.gov.il

[24] בגלל החורף: עשרות תנים ושועלים משוטטים בעיר, באתר המקומון

[25] אור רביד, ‏תיעוד מפחיד: צבוע ענק משוטט ברחובות ראשון לציון עם פגר של חיה בפיו, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2021

[26] למרות הימצאותו של הצבוע המפוספס ברחבי ערים ויישובים בישראל, מעולם לא תועד בישראל מקרה של תקיפת אדם על ידי צבוע.

[27] שרון רופא-אופיר, זאב חדר לבית בצפון ונשך בת 7; מצבה קל, באתר ynet, 21 ביוני 2008

[28] ענת ברשקובסקי, מותק, יש נמר בחדר השינה, באתר ynet, 28 במאי 2007

[29] מבצע במבי, באתר www.parks.org.il

[30] ניר דבורי, ‏צפו: ציפור מתנגשת במטוס אימונים, באתר ‏מאקו‏, 2 בדצמבר 2014

[31] צפריר רינת, אתרי פסולת מסכנים את חיל האוויר. הפתרון יכול להיטיב גם עם הסביבה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2020

[32] אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד וארז ארליכמן, 8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן, באתר ynet, 10 במאי 2019

[33] ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)

[34] ארליכמן, ארז (2008-05-29). "עם ישראל הכריע: הדוכיפת היא הציפור הלאומית". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.

[35] ארז ארליכמן, הנחש של ישראל: הצפע המצוי, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018

[36] ארז ארליכמן, העקרב הלאומי של ישראל: נבו יריחו, באתר ynet, 9 בספטמבר 2018

[37] נעה פישר, תיעוד נדיר: שני לווייתני ראשתן נצפו מול חופי הארץ, באתר ynet, 15 ביוני 2020

[38] נעה פישר, אסף קמר, גופת לווייתן ראשתן נסחפה לחופי תל אביב, באתר ynet, 20 במאי 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

החי בארץ ישראל
קבוצות טקסנומיות	יונקים • זוחלים (נחשים ארסיים) • עופות • דו-חיים • חרקים (פרפרים, דבורים, נמלים) • רכיכות לא ימיות • עקרבים
קבוצות לא טקסנומיות	החי בים התיכון • החי במפרץ אילת • החי בכנרת • חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים • בעלי חיים שנכחדו • בעלי חיים אנדמיים • בעלי חיים פולשים • בעלי חיים בתנ"ך
אירועים ותופעות	חזירי הבר בחיפה • היעלים במצפה רמון • הכרישים בחדרה • אסון העטלפים בחדרה • רותי (צבועה) • חומיבבה (נמרה)
מוסדות ומפגש עם האדם	חקר החי • צפרות • רשות הטבע והגנים • חי-בר • החברה להגנת הטבע • אגודת חובבי הפרפרים בישראל • בית החולים לחיות בר • למען חיות הבר • המרכז הארצי להצלת צבי ים • חוות בולוטין • עמותת ע.ט.ל.ף

ידיעת ארץ ישראל
כללי	ארץ ישראל • ידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל
תחומי מדע	היסטוריה • גאוגרפיה • גאולוגיה • אקלים • החי • הצומח • הצפרות בישראל
תחומי הפעילות	לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה • של"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראל • חוגי סיירות • החקלאות בישראל
מוסדות	בתי ספר שדה • האגודה הגאוגרפית הישראלית • החברה ההיסטורית הישראלית • החברה המזרחנית הארץ-ישראלית • החברה להגנת הטבע • החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה • המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל • המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן • המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) • המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן • המכון לארכיאולוגיה גלילית • המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי • המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא • המרכז למיפוי ארץ ישראל • המרכז למיפוי ישראל • העמותה הישראלית לפרהיסטוריה • הקרן לחקר ארץ ישראל • יד יצחק בן-צבי • מכון אבשלום • מכון ישראלי לארכאולוגיה • רשות העתיקות • רשות הטבע והגנים
מסלולים מסומנים	שביל ישראל • שביל ישראל לאופניים • שביל ירושלים • שביל הגולן • שביל הסנהדרין • שביל גולני • שביל הים • סובב כנרת
חוקרי ארץ ישראל	בנימין מטודלה • אשתורי הפרחי • יהוסף שוורץ • אברהם משה לונץ • אברהם יעקב ברור • זאב וילנאי • יוסף ברסלבי • שמריה גוטמן • צבי אילן • יוסי בן-ארצי • אורי דביר • ספי בן-יוסף • שמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד	ארץ-ישראל: ספר-המסעות • מדריך ארץ ישראל • אנציקלופדיה אריאל • מדריך ישראל • כל ארץ ישראל • אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל • אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל