לדלג לתוכן

הבזאר הטורקי (עכו העתיקה)

הבזאר הטורקי
מידע כללי
סוג אתר היסטורי, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת ויצמן 1
מיקום עכו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־18
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°55′21″N 35°04′13″E / 32.922527777778°N 35.070333333333°E / 32.922527777778; 35.070333333333
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבזאר הטורקי בעכו הוא אתר היסטורי-תיירותי בעכו העתיקה, בצמוד לצידו האחורי-דרומי של מסגד אל-ג'זאר. הבזאר (מכונה גם: "השוק הארוך" או "בזאר אל-ג'זאר") נבנה בסוף המאה ה-18, בימי שלטונו של אחמד אל-ג'זאר.

הבזאר הטורקי נבנה על גבי שרידים של שלושה מתחמים צלבניים: רובע הסוחרים מפרובנס, בית המחסה ההוספיטלרי והרחוב הצלבני הראשי. מדרום ובצמוד לבזאר שכן בתקופה הצלבנית בית החולים ההוספיטלרי.

בתקופת המנדט עדיין ניתן היה לראות חלק גדול מהחנויות המקוריות, קבורות מתחת לערמות מפולת, זכר להפגזת עכו ב-3 בנובמבר 1840. בחלקו המזרחי של הבזאר פעלו מחסני זיתים וכן בתי חרושת לסבון, שנוהלו על ידי סוחרים משכם. מתוך אחת מחנויות הבזאר ניתן (גם כיום) להגיע אל הקריפטה (קומת המרתף של בניין הסראיה) ואל מנהרת הביוב, דרכה נמלטו הצלבנים מהמתחם ההוספיטלרי בעת הכיבוש הממלוכי.

הבזאר היה פעיל עד אמצע המאה ה-20, ומאז נעשו מספר ניסיונות להפעילו לסירוגין. בשנת 2012 שוקם הבזאר על ידי קבוצת יזמים פרטיים בשיתוף החברה הכלכלית לעכו.

תהליכי השיקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 נרכש הבאר הטורקי על ידי קבוצת יזמים והחברה הכלכלית לעכו שביצעו בו שיפוץ נרחב והתאימו אותו לקליטת חנויות וכמתחם בילוי. במסגרת השיפוץ שוקמו דלתות הבזאר וכניסותיו, בוצע טיוח מחודש של קירותיו הפנימיים, הותקנה תאורה אותנטית וחודש מתחם השירותים לנוחות הציבור. לאורך הבזאר הותקנו מאווררי תקרה ומקרני חום.

הפעילות בבזאר כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מאכלסות את הבזאר הטורקי מספר מסעדות גורמה וחנויות בוטיק והוא פתוח לקהל הרחב במשך כל היום.

בבזאר מתקיימים לעיתים ירידים עונתיים בנושאים שונים ואירועים פרטיים בשעות הערב.

שלט "הבזאר הטורקי"

עיקר הפעילות מתרכזת בימי שישי ושבת, לאור ריבוי התיירים הגודשים את העיר העתיקה וסיורים מודרכים העוברים בבזאר.

הבזאר בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 צולם במתחם הבזאר הסרט הישראלי "מאחורי הסורגים". הבזאר שימש כחלק מסט הצילומים, כאשר אחד מחדריו היווה תא כלא שבו היו כלואים אסירים יהודים וערבים, ונחשפה הדינמיקה המיוחדת בין האסירים היהודים לערבים סביב השביתה שהם ארגנו נגד שלטונות הכלא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבזאר הטורקי בוויקישיתוף