רומא
רוֹמָא (באיטלקית ולטינית: ⓘⒾ, נקראת גם רוֹמי בעברית) היא בירת איטליה. העיר משתרעת על פני שתי גדותיו של נהר הטִיבֶּר באזור לאצְיוֹ. בעברה הייתה הבירה של הרפובליקה הרומית ואחר כך של האימפריה הרומית ששלטה על שטחים נרחבים באירופה ומסביב לים התיכון. לאחר התמוטטות האימפריה המשיכה רומא לשמש כמרכז של הדת הנוצרית הקתולית, וכן כמרכז תרבותי, כלכלי, פוליטי ותיירותי ברמה עולמית. ברומא נמצאת קריית הוותיקן, שהיא המדינה היחידה בעולם שתחומה בתוך עיר.
| |||||||||
 | |||||||||
| פוטומונטז' של רומא: בכיוון השעון: הקולוסאום, בזיליקת פטרוס הקדוש, טירת סנטאנג'לו, גשר סנטאנג'לו, מזרקת טרווי והפנתאון ברומא | |||||||||
| מדינה / טריטוריה |
 איטליה קריית הוותיקן | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז |
 לאציו | ||||||||
| נפה | רומא | ||||||||
| ראש העיר | רוברטו גואלטיירי | ||||||||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית רומא  | ||||||||
| שפה רשמית |
איטלקית | ||||||||
| תאריך ייסוד | 21 באפריל 753 לפנה"ס | ||||||||
| שטח | 1,287.36 קמ"ר | ||||||||
| גובה | 21 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ בעיר | 2,748,109 (1 בינואר 2023) | ||||||||
| ‑ במטרופולין | 4,355,725 (2018) | ||||||||
| ‑ צפיפות | 2,236 נפש לקמ"ר (2018) | ||||||||
| קואורדינטות | 41°53′35″N 12°28′58″E / 41.893055555556°N 12.482777777778°E | ||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||
| www.comune.roma.it | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ברומא עצמה מתגוררים כ-2.7 מיליון תושבים, והיא העיר הרביעית המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי. במטרופולין של רומא מתגוררים 4,355,725 תושבים, והיא המטרופולין המאוכלסת ביותר באיטליה. מרכז העיר פרוש בין שבע גבעות ממזרח לטיבר. מצדו השני של הנהר מצויה גבעת הוותיקן, אשר שייכת גם היא לרומא. מסביב למרכז הצפוף פרושים פרוורים ברדיוס גדול מהעיר. בין הפרוורים פזורים שדות חקלאיים ושטחים פתוחים רבים, חלקם בטווח של קילומטרים ספורים מהמרכז.
סמלה של העיר רומא מכיל את ראשי התיבות SPQR. ראשי תיבות אלו, שהיו גם סמל הלגיונות של האימפריה הרומית, מסמלים את האמרה הלטינית: Senatus Populusque Romanus – "הסנאט והעם של רומא". ראשי תיבות אלו מופיעים במקומות רבים בעיר כולל עמודים ומכסי ביוב.
נכון ליולי 2023, ראש העיירה הוא רוברטו גואלטיירי.
היסטוריה
עריכהרומא העתיקה
עריכה
ערך מורחב – רומא העתיקה
העיר רומא הוקמה באמצע המאה ה-8 לפני הספירה על ידי בני שבט הלאטינים. בני השבט התיישבו באזור הפורה ליד נהר הטיבּר בתחילת האלף הראשון לפני הספירה. פרנסתם העיקרית הייתה חקלאות. התושבים נקראו רומאים על שם עירם, ושפתם הייתה לטינית – על שם השבט. בחפירות בעיר רומא, נתגלו התיישבויות שקדמו לרומאים, שהחלו בתקופת האבן.
לפי המסורת הרומאית, נוסדה העיר ב-21 באפריל בשנת 753 לפנה"ס על ידי רוֹמוּלוּס שרצח תוך כדי כך את אחיו התאום, רֶמוּס. רומולוס הקים את העיר בגבעת הפאלאטיום, במקום בו ניצלו שניהם על ידי זאבה שהניקה אותם לאחר שהונחו בסל על נהר הטיבר במצוות אמוליוס דודם. הזאבה המיניקה ושני התינוקות הם הסמל של העיר רומא עד היום. לפי המסורת, העיר בה נולדו רמוס ורומולוס נוסדה על ידי איניאס בן אחת ממשפחות המלוכה בעיר טרויה שנדד באיטליה אחרי נפילתה של עירו.
ברבות הימים התפתחה העיר רומא והשתלטה על כל שטח איטליה. בהמשך, במהלך המאה ה-2 לפנה"ס גיסותיה של העיר ביססו את שליטתה ברוב אגן הים התיכון ואירופה תוך שהם מייצאים את התרבות והשפה הלטינית של בני רומא.
במאה הראשונה והשנייה לספירה גדלה אוכלוסיית רומא באופן ניכר. חלק מהמצטרפים לתושביה היו עבדים או שבויי מלחמה שהובאו לעיר והועבדו בה וחלק אחר היו מהגרים מרצון שהגיעו מכל רחבי האימפריה, כולל יהודים שחיזקו את הקהילה היהודית הקיימת בעיר.
בשנת 313 פרסם קיסר רומא קונסטנטינוס את צו מילאנו שהפך את דת הנצרות האסורה לדת מותרת באימפריה וייסד את הכנסייה הקתולית שמרכזה ברומא. בכך הפכה העיר להיות מרכז הדת הנוצרית שתמשיך להשפיע עליה ולקבע אותה כמרכז עולמי עד העת החדשה. בשנת 391 הפכה הנצרות ל"דת המדינה", הדת הרשמית של הקיסרות הרומאית.
בשנת 395 פוצלה האימפריה הרומית בין האימפריה הרומית המזרחית שנודעה יותר מאוחר לאחר קצה, בכנוי אימפריה הביזנטית והאימפריה הרומית המערבית שרומא המשיכה לשמש כמרכזה. אימפריה זו התפרקה במהלך המאה החמישית ורומא נשלטה על ידי מלכים אוסטרוגותים שישבו צפונית לה. מלכים אלו היו בני שבטים גרמאנים גותים שהתיישבו בצפון איטליה.
המאה השישית הייתה הרסנית לעיר רומא. היא עברה כמה פעמים מידי המלכים האוסטרוגותים לידי האימפריה הביזנטית. תוך כדי הכיבושים היא נבזזה ומעמדה הכלכלי והצבאי דעך. בהמשך אותה מאה גם פגעה בעיר מגפה.
מנפילת האימפריה לעיר האפיפיורים
עריכה
בשנת 598 נחתם הסכם שלום שהכיר באפיפיור כ"פטריארך של רומא" ובכך הקנה לעיר מעמד מוגן ועצמאי. בשנים שלאחר מכן, עם העברת שטחים לשליטה ישירה של האפיפיורים, הפכה רומא לבירת מדינת האפיפיור. בין המבנים העתיקים שהועברו לרשות האפיפיור במאה השביעית היה הפנתאון, שהפך לכנסיית "סנטה מריה רוטונדה", אך הכל ממשיכים לכנותו הפנתאון של רומא.
במשך כל ימי הביניים הייתה רומא נתונה באופן רשמי לשליטת האפיפיור אף על פי שבפועל היו מאבקי כוח בין האפיפיורים לאצולה המקומית ולקיסר של האימפריה הרומית הקדושה, ששטחיה היו חופפים במידה רבה לגרמניה של המאה ה-21, אשר ראתה בנצרות הקתולית וברומא את מקור סמכותה והייתה מחויבת להגן על הכנסייה. שני אירועים בולטים חרגו מהסדר הזה במהלך ימי הביניים. הראשון מביניהם היה העברת מקום מושבם של האפיפיורים לאביניון שבצרפת ביוזמת האפיפיור קלמנס החמישי[1] למשך חמישים שנה והשני היה מרד שפרץ בניסיון לא מוצלח לכונן ברומא רפובליקה בשנת 1434.
שלטון האפיפיורים קיבע את מעמדה של רומא כמרכז הנצרות וכמוקד כוח פוליטי. כתוצאה מכך הייתה העיר גם מרכז כלכלי ותרבותי. בעוד פירנצה הייתה מרכז הרנסאנס רומא הייתה מרכז תקופת הבארוק שטבעה את חותמה על הארכיטקטורה של העיר לאורך המאה ה-17.
איחוד איטליה
עריכהשלטון האפיפיורים ברומא הופרע לראשונה מאז ימי הביניים כאשר כוננה בעיר רפובליקה קצרת יומין בשנת 1798 בעקבות המהפכה הצרפתית.
בשנת 1848, שנת "אביב העמים" החלו ברחבי חצי האי האיטלקי מרידות מקומיות כנגד אוסטריה ששלטה בצפון איטליה וכנגד נסיכויות מקומיות. בהשראת מרידות אלו הוקמה ברומא, פעם נוספת "הרפובליקה הרומית". גם רפובליקה זו לא האריכה ימים והיא הסתיימה בחזרתו של האפיפיור מלווה בצבא הצרפתי שהתגייס למשימה מכיוון שנשיא צרפת, לואי נפוליאון (לימים שינה שמו לנפוליאון השלישי) היה זקוק לתמיכת הקתולים.
זרעי המרידות השפיעו על איחוד איטליה במהלך שנות ה-60 של המאה ה-19. בגלל ההגנה הצרפתית על מדינת האפיפיור, נמנעו מובילי האיחוד, ויטוריו אמנואלה השני, וליצדו קאבור וגריבלדי, לכלול בו את רומא וכך כללה הממלכה החדשה את כל חצי האי מלבד ליבו, רומא.
מלחמת צרפת–פרוסיה שפרצה בשנת 1870 החלישה את צרפת ואפשרה לצבא האיטלקי לכבוש את רומא ולספח אותה לממלכת איטליה. רק שנה לאחר כיבושה הוכתרה רומא באופן רשמי כבירת איטליה המאוחדת לאחר שפירנצה נשאה בתואר זה במשך מספר שנים.
המעמד של האפיפיור, ו"מדינת האפיפיור" שלו נשאר לא מוגדר במשך כ-60 שנים. האפיפיור הכריז על עצמו כ"אסיר בוותיקן" בעוד המדינה האיטלקית לא מתנכלת לו, אבל גם לא מכירה בקיומו או בריבונותו. ב-1922 עלה בניטו מוסוליני לשלטון באיטליה לאחר המצעד על רומא. תחת משטרו הכירה איטליה בוותיקן בהסכמים הלטרניים משנת 1929. מ"מדינת האפיפיור" ששלטה ברוב איטליה במשך אלף שנים, נותרה רק עיר קטנה בשטח של 440 דונם.
מאז איחוד איטליה עד למלחמת העולם השנייה גדלה אוכלוסיית רומא מ-212,000 ליותר ממיליון נפש. ב-4 ביוני 1944 שוחררה רומא והייתה הבירה הראשונה של מדינות הציר שנתפסה על ידי בעלות הברית.
גאוגרפיה
עריכהגאוגרפיה פיזית
עריכה
רומא ממוקמת גאוגרפית במחוז לאציו שבמרכז איטליה על נהר הטיבר. ההתיישבות המוקדמת התפתחה על גבעות שפנו אל גדות הנהר שליד אי הטיבר. רומא בתקופת המלכים, נבנתה על שבע גבעות: גבעת אוונטינו, גבעת צ'ליו, גבעת הקפיטולין, גבעת אסקווילינו, גבעת הפאלאטיום, גבעת קווירינאלה וגבעת וימינאלה. את רומא המודרנית חוצה גם נהר אניאן, הזורם אל הטיבר מצפון למרכז ההיסטורי של העיר. הגובה של החלק המרכזי של רומא נע בין 13 מ' מעל גובה פני הים (בבסיס הפנתאון) ל-139 מ' מעל גובה פני הים (בפסגת מונטה מריו).
שטח העיר משתרע עד לחוף הדרום-מערבי של שכונת אוסטיה שברובע 10, למרות שמרכז העיר נמצא במרחק של כ-24 ק"מ בפנים הארץ מהים הטירני. השטח הכולל של רומא משתרע על כ-1,285 קמ"ר, והוא כולל שטחים ירוקים רבים. רומא היא העיר החקלאית הגדולה באירופה, עם שטח חקלאי של כ-517 קמ"ר, השווה לכ-40% מכלל השטח העירוני.
עיור
עריכההאוכלוסייה העירונית באיטליה מהווה 72% מסך האוכלוסייה הכללית. שיעור העיור באיטליה מהווה 0.27% קצב שינוי שנתי (הערכה לשנים 2020–2025). גודל האוכלוסייה באזורים עירוניים מרכזיים: רומא (בירת איטליה) - 4.316 מיליון תושבים, מילאנו - 3.155 מיליון, נאפולי - 2.179 מיליון, טורינו - 1.802 מיליון, ברגמו - 913,000, פלרמו - 850,000. התפלגות האוכלוסייה: למרות דפוס ייחודי עם צפון תעשייתי ודרום חקלאי, קיימת חלוקה שווה למדי של אוכלוסיה בכל רחבי המדינה, עם אזורי חוף, עמק הפו ואזורים עירוניים (במיוחד רומא, מילאנו ונאפולי), המושכים אוכלוסיות צפופות יותר (הנתונים נכונים לשנת 2023).[2]
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 רומא  מילאנו | |||||||||
| 1 | רומא | לאציו | 2,761,632 | 11 | ורונה | ונטו | 257,274 |  נאפולי  טורינו | |
| 2 | מילאנו | לומברדיה | 1,371,498 | 12 | ונציה | ונטו | 254,661 | ||
| 3 | נאפולי | קמפניה | 914,758 | 13 | מסינה | סיציליה | 220,094 | ||
| 4 | טורינו | פיימונטה | 848,885 | 14 | פדובה | ונטו | 208,732 | ||
| 5 | פלרמו | סיציליה | 630,828 | 15 | פראטו | טוסקנה | 200,762 | ||
| 6 | ג'נובה | ליגוריה | 560,688 | 16 | טריאסטה | פריולי-ונציה ג'וליה | 200,594 | ||
| 7 | בולוניה | אמיליה-רומאניה | 392,203 | 17 | ברשה | לומברדיה | 196,850 | ||
| 8 | פירנצה | טוסקנה | 367,150 | 18 | פארמה | אמיליה-רומאניה | 196,655 | ||
| 9 | בארי | פוליה | 316,140 | 19 | טאראנטו | פוליה | 189,171 | ||
| 10 | קטניה | סיציליה | 298,324 | 20 | מודנה | אמיליה-רומאניה | 185,644 | ||
פארקים וגנים
עריכהפארקים עירוניים ושמורות טבע מכסים שטח גדול ברומא, ולעיר יש את אחד מהשטחים הירוקים הגדולים מבין בירות אירופה. החלק הבולט ביותר במרחב הירוק הזה מיוצג על ידי המספר הגדול של וילות וגנים מעוצבים שנוצרו על ידי האצולה האיטלקית. בעוד שרוב הפארקים המקיפים את הוילות נהרסו במהלך תנופת הבנייה של סוף המאה ה-19, חלקם נותרו. הבולטים שבהם הם וילה בורגזה, וילה אדה ווילה דוריה פמפילי. וילה דוריה פמפילי נמצאת ממערב לגבעת ג'יאניקולו, ושטחה כ-1.8 קמ"ר. וילה סקיארה נמצאת על הגבעה, עם מתקני שעשועים לילדים ואזורי הליכה מוצלים. באזור הסמוך של טרסטוורה, הגן הבוטני של רומא הוא מרחב ירוק קריר ומוצל. ההיפודרום הרומי הישן (קירקוס מקסימוס) הוא עוד שטח ירוק גדול: יש בו מעט עצים, אבל הוא משקיף על גבעת הפאלאטיום וגן הוורדים. בקרבת מקום נמצאת וילה צ'לימונטנה השופעת, קרובה לגנים המקיפים את מרחצאות קרקלה. גן וילה בורגזה הוא המרחב הירוק הגדול והידוע ביותר ברומא, עם גלריות לאמנות מפורסמות. הגנים של פיאצה דל פופולו והמדרגות הספרדיות משקיפים על גבעת פינסיאן ווילה מדיצ'י. ברומא יש גם מספר פארקים אזוריים שמקורם הרבה יותר עכשוויי, כולל הפארק האזורי פינטו והפארק האזורי דרך אפיאן. בנוסף יש גם שמורות טבע במרציגליאנה ובאחוזת קסטלפורציאנו.
אקלים
עריכהברומא ובאזור המטרופולין שורר אקלים ים תיכוני (סיווג אקלים בשיטת קפן), עם קיץ חם ויבש וחורף מתון ולח. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא מעל C° 21 ביום ו-C° 9 בלילה. בחודש הקר ביותר, ינואר, הטמפרטורה הממוצעת היא C° 12.6 ביום ו-C° 2.1 בלילה. בחודש החם ביותר, אוגוסט, הטמפרטורה הממוצעת היא C° 31.7 ביום ו-C° 17.3 בלילה. דצמבר, ינואר ופברואר הם החודשים הקרים ביותר, עם טמפרטורה יומית ממוצעת של כ-C° 8. הטמפרטורות במהלך החודשים הללו נעות בדרך כלל בין C° 10 ל-C° 15 במהלך היום ובין C° 3 ל-C° 5 בלילה, כאשר תקופות קרות או חמות יותר מתרחשות לעתים קרובות. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם ברומא הייתה C° 42.9, ב-18 ביולי 2023.
שלג הוא נדיר, עם שלג קל או סופות המתרחשות בחלק מהחורפים, בדרך כלל ללא הצטברות. ירידות שלג גדולות מתרחשות במקרים נדירים מאוד (האחרונים ביותר היו ב-1986, 2012 ו-2018). הלחות היחסית הממוצעת היא 75%, נעה בין 72% ביולי ל-77% בנובמבר. טמפרטורות הים משתנות משפל של C° 13.9 בפברואר לשיא של C° 25.0 באוגוסט.
| אקלים בנמל התעופה רומא-צ'אמפינו: גובה: 129 מ', נורמליות 1991–2020, קיצוניות 1944–הווה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 20.8 | 23.0 | 26.6 | 30.0 | 34.2 | 39.3 | 39.7 | 40.6 | 40.0 | 32.0 | 26.1 | 21.2 | 40.6 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 12.0 | 13.0 | 15.8 | 18.8 | 22.3 | 28.1 | 31.0 | 31.6 | 26.7 | 22.2 | 16.9 | 12.7 | 21.0 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 3.4 | 3.4 | 5.9 | 8.6 | 12.6 | 16.7 | 19.3 | 19.8 | 16.0 | 12.4 | 8.5 | 4.7 | 10.9 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | −11.0 | −6.9 | −6.5 | −2.4 | 1.8 | 5.6 | 9.1 | 9.3 | 4.3 | 0.8 | −5.2 | −6.6 | −11.0 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 7.40 | 7.48 | 7.48 | 7.42 | 5.54 | 3.38 | 2.16 | 2.20 | 6.00 | 7.32 | 8.84 | 9.44 | 74.03 |
| מקור: NOAA, טמפרטורות קיצוניות בטוסקנה[3] | |||||||||||||
כלכלה
עריכהרומא היא מרכז פיננסי ותרבותי מרכזי באיחוד האירופי והבין-לאומי. כבירת איטליה, רומא מארחת את כל המוסדות העיקריים של האומה, לרבות נשיאות הרפובליקה, הממשלה (והמשרדים היחידים שלה), הפרלמנט, בתי המשפט העיקריים, והנציגים הדיפלומטיים של כל המדינות וקרית הוותיקן. מוסדות בין-לאומיים רבים ממוקמים ברומא, בעיקר תרבותיים ומדעיים, כגון, האקדמיה האמריקאית, בית הספר הבריטי (BSR), אקדמיית צרפת, המכון השוודי והמכון הגרמני לארכיאולוגיה (DAI). ישנן גם סוכנויות מיוחדות של האו"ם, כמו ארגון המזון והחקלאות (FAO). רומא מארחת גם ארגונים פוליטיים ותרבותיים בין-לאומיים וכלל עולמיים, כגון הקרן הבין-לאומית לפיתוח חקלאי (IFAD), תוכנית המזון העולמית (WFP), מכללת נאט"ו להגנה (NDC) והמרכז הבין-לאומי לחקר שימור ושיקום נכסי תרבות (ICCROM).
על פי מחקר GaWC של ערי עולם, רומא דורגה לשנת 2024 כעיר "בטא +".[4] העיר דורגה ב-2014 במקום ה-32 במדד הערים העולמי, הגבוה ביותר באיטליה.[5] שיעור האבטלה הוא אחד הנמוכים ביותר בכל ערי הבירה של האיחוד האירופי. כלכלת רומא צמחה בסביבות 4.4% מדי שנה וממשיכה לצמוח בקצב גבוה יותר בהשוואה לכל עיר אחרת באיטליה.[6] משמעות הדבר היא שאם רומא הייתה מדינה, היא הייתה המדינה ה-52 העשירה בעולם לפי תוצר מקומי גולמי, קרוב לגודלה של מצרים. נכון לשנת 2021, למטרופולין רומא היה תוצר של 163.461 מיליארד דולר,[7] ו-38,765 דולר לנפש.
למרות שכלכלת רומא מאופיינת בהיעדר תעשייה כבדה, והיא נשלטת במידה רבה על ידי מגזרי שירותים, חברות טכנולוגיה עילית (IT, תעופה וחלל, ביטחון, טלקומוניקציה), מחקר, אופנה, בנייה, פעילויות מסחריות (בעיקר בנקאות) ותיירות. פיתוח התיירות הוא מאוד דינמי וחשוב ביותר לכלכלתה. נמל התעופה הבין-לאומי של רומא, פיומיצ'ינו, הוא הגדול באיטליה, והעיר מארחת את המשרדים הראשיים של הרוב המכריע של החברות האיטלקיות הגדולות, כמו גם את המטה של חמש מתוך 500 החברות הגדולות בעולם: אנל, אני, אסיקורציוני ג'נרלי, אינסטה סאנפאולו ויוניקרדיט (נכון לשנת 2024).[8]
מוסדות להשכלה גבוהה, רדיו, טלוויזיה ותעשיית הקולנוע ברומא מהווים חלקים חשובים בכלכלה: רומא היא המרכז של תעשיית הקולנוע האיטלקית, הודות לאולפני צ'ינצ'יטה, הפועלים מאז שנות ה-30. העיר מהווה גם מרכז לבנקאות וביטוח וכן לתעשיות אלקטרוניקה, אנרגיה, תחבורה ותעופה וחלל. מטה חברות וסוכנויות בין-לאומיות רבות, משרדי ממשלה, מרכזי כנסים, אתרי ספורט ומוזיאונים ממוקמים ברובעי העסקים העיקריים של רומא: מרכז התערוכות העולמיות ברומא (EUR); הטורינו (דרומה יותר מה-EUR); המגליאנה; פארקו דה מדיצ'י-לורנטינה ועמק טיבורטינה לאורך ויה טיבורטינה העתיקה.
על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם שפרסמה חברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס בתחילת 2024, רומא היא העיר ה-25 בדירוג המקומות המועדפים ביותר על עשירי העולם. נכון ל-2024 גרים בה מעל 57,600 מיליונרים ומתוכם 10 מוגדרים כמיליארדרים.[9]
תיירות
עריכה.jpg)
.jpeg){kind=spacer}
רומא כיום היא אחד מיעדי התיירות החשובים בעולם, הודות לאוצרות הארכיאולוגיים והאמנותיים שלה, כמו גם בשל הקסם של מסורותיה הייחודיות והיופי של נופיה הפנורמיים - "וילות" (פארקים). בין המשאבים המשמעותיים ביותר הם המוזיאונים הרבים - המוזיאונים הקפיטוליניים, מוזיאוני הוותיקן וגלריה בורגזה ואחרים המוקדשים לאמנות מודרנית ועכשווית - אמות מים, מזרקות, כנסיות, ארמונות, מבנים היסטוריים, האנדרטאות וההריסות של פורום רומאנום, וכן הקטקומבות. רומא היא העיר השלישית הכי מתויירת באיחוד האירופי, אחרי לונדון ופריז, ומארחת בממוצע 7–10 מיליון תיירים בשנה, שלפעמים מכפיל את עצמו בשנים קדושות. הקולוסיאום (4 מיליון תיירים) ומוזיאוני הוותיקן (4.2 מיליון תיירים) הם המקומות ה-37 וה-39 (בהתאמה) הכי מתוירים בעולם, לפי מחקר שנערך לאחרונה. רומא היא מרכז ארכיאולוגי מרכזי, ואחד ממרכזי המחקר הארכיאולוגי העיקריים בעולם. ישנם מכוני תרבות ומחקר רבים הממוקמים בעיר.
רומא מכילה אוסף עצום של אמנות, פיסול, מזרקות, פסיפסים, ציורי קיר וציורים, מכל התקופות השונות. רומא הפכה לראשונה למרכז אמנותי מרכזי במהלך רומא העתיקה, עם סגנונות אמנות רומית חשובה כמו אדריכלות, ציור, פיסול ועבודות פסיפס. עבודות מתכת, מטבעות וחריטה של אבני חן, גילופי שנהב, זכוכית צלמיות, קדרות ועיטורי ספרים נחשבים לסגנונות 'מינוריים' של יצירות אמנות רומיות. מאוחר יותר הפכה רומא למרכז מרכזי של אמנות הרנסאנס, שכן האפיפיורים הוציאו סכומי כסף עצומים על בניית בזיליקות מפוארות, ארמונות, פיאצות ומבני ציבור בכלל. רומא הפכה לאחד המרכזים המרכזיים באירופה של יצירות אמנות מתקופת הרנסאנס, שנייה רק לפירנצה, ומסוגלת להשתוות לערים מרכזיות ומרכזי תרבות אחרים, כמו פריז וונציה. העיר הושפעה מאוד מהבארוק, ורומא הפכה לביתם של אמנים ואדריכלים רבים, כגון ברניני, קאראווג'יו, קראצ'י, בורומיני וקורטונה. בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, העיר הייתה אחד ממרכזי הטיול הגדול, כאשר עשירים, צעירים אנגלים ואריסטוקרטים אירופאים ביקרו בעיר כדי ללמוד על התרבות הרומית העתיקה, אמנות, פילוסופיה ואדריכלות. רומא אירחה מספר רב של אמנים ניאו-קלאסיים ורוקוקו, כמו פניני וברנרדו בלוטו. כיום, העיר היא מרכז אמנותי מרכזי, עם מכוני אמנות רבים ומוזיאונים.
בגלריה הלאומית לאמנות מודרנית יש יצירות של באלה, מורנדי, פירנדלו, קרה, דה קיריקו, דה פיסיס, גוטוזו, פונטנה, בורי, מסטרויאני, טורקאטו, קנדיסקי וסזאן בתערוכה קבועה. בשנת 2010 נפתחה קרן האמנויות החדשה ביותר ברומא, גלריה לאמנות ואדריכלות עכשווית שתוכננה על ידי האדריכלית העיראקית הנודעת זהא חדיד. MAXXI - המוזיאון הלאומי לאמנויות המאה ה-21, ששיקם אזור רעוע עם אדריכלות מודרנית בולטת. Maxxi כולל קמפוס המוקדש לתרבות, מעבדות מחקר ניסיוניות, חילופי רעיונות בין-לאומיים ומחקר. זהו אחד מפרויקטי האדריכלות המודרנית השאפתניים ביותר ברומא לצד האודיטוריום פארקו דלה מוזיקה של האדריכל רנצו פיאנו ומרכז הכנסים של האדריכל מסימיליאנו פוקסס, מרכז הקונגרסים של איטליה EUR, ברובע EUR. מרכז הכנסים כולל מיכל שקוף ענק שבתוכו תלוי מבנה פלדה וטפלון דמוי ענן ומכיל חדרי ישיבות ואודיטוריום עם שתי פיאצות הפתוחות לשכונה משני הצדדים.
חינוך והשכלה
עריכהחינוך יסודי ועל־יסודי
עריכה
רומא היא העיר האיטלקית עם המספר הגדול ביותר (2,228) של גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ציבוריים ופרטיים. ללימודים ברומא יש מקורות קדומים. פלוטרכוס קבע כי בית הספר הציבורי הרומי הראשון נפתח לקראת אמצע המאה השלישית לפני הספירה, אם כי סביר להניח שהוא מוסד עתיק בהרבה. לאורך כל התקופה העתיקה, רומא הייתה אחד ממרכזי החינוך העיקריים בעולם המערבי. במהלך ימי הביניים, החינוך בבית הספר הופקד לחלוטין בידי הכנסייה. מתקופת הרנסאנס ועד לכידת רומא, מערכת החינוך האפיפיורית הייתה בתוקף.
השכלה גבוהה
עריכהבעיר רומא יש את מספר הבוגרים הגבוה ביותר באיטליה וגם את האחוז הגבוה ביותר ביחס למספר התושבים. יש בה גם את המספר הגבוה ביותר של אוניברסיטאות וסטודנטים באיטליה. בשטחה של רומא יש עשרים ושתיים אוניברסיטאות ממלכתיות ופרטיות ועשרים וארבע אוניברסיטאות אפיפיוריות, בסך הכול ארבעים ושש אוניברסיטאות.
רומא היא מרכז בין-לאומי עיקרי להשכלה גבוהה, הכולל אוניברסיטאות, מכללות ואקדמיות רבות. רומא תמיד הייתה מרכז אינטלקטואלי וחינוכי עולמי מרכזי, במיוחד בתקופת רומא העתיקה והרנסאנס, יחד עם פירנצה. על פי מדד העיר העולמי (Global City Index), רומא נחשבת לעיר השנייה המעניינת והיפה בעולם מבחינה היסטורית, חינוכית ותרבותית.
ברומא יש הרבה אוניברסיטאות ומכללות. האוניברסיטה הראשונה שלה, ספיינצה – אוניברסיטת רומא (נוסדה בשנת 1303), היא אחת הגדולות בעולם, עם יותר מ-122,000 סטודנטים (נכון לשנת הלימודים 2022–2023);[10] בשנת 2005 היא דורגה כאוניברסיטה ה-33 הטובה ביותר באירופה ובשנת 2013 דורגה במקום ה-62 בעולם והטובה ביותר באיטליה בדירוג האוניברסיטאות העולמי, ודורגה בין 50 המכללות הטובות ביותר באירופה ובין 150 המכללות הטובות בעולם. על מנת להפחית את הצפיפות בלה ספיינצה, שתי אוניברסיטאות ציבוריות חדשות נוסדו במהלך העשורים האחרונים: אוניברסיטת טור ורגטה של רומא בשנת 1982, ואוניברסיטת טרה של רומא בשנת 1992. רומא מארחת גם את בית הספר לממשל LUISS, האוניברסיטה החשובה ביותר באיטליה לתארים מתקדמים בתחומים יחסים בין-לאומיים ולימודי אירופה, וכן את בית הספר למנהל עסקים LUISS, בית הספר למנהל עסקים החשוב ביותר באיטליה. המכון הגבוה לתעשיות אמנותיות (ISIA) נוסד בשנת 1973 על ידי ג'וליו קרלו ארגן והוא המוסד הוותיק ביותר באיטליה בתחום העיצוב התעשייתי.
רומא היא ביתם של אוניברסיטאות אפיפיוריות רבות, ספריות ומכונים אחדים, כולל האוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית (האוניברסיטה הישועית הוותיקה בעולם, נוסדה ב-1551), המכון האירופאי לעיצוב (IED), מכון לורנצו דה מדיצ'י (LdM), קמפוס לינק של אוניברסיטת מלטה (UM), וקמפוס ביו-רפואי של אוניברסיטת רומא. רומא היא גם מקום מושבם של שתי אוניברסיטאות אמריקאיות; האוניברסיטה האמריקאית של רומא (AUR) ואוניברסיטת ג'ון קאבוט (JCU) וכן קמפוסים של שלוחות אוניברסיטאיים; אוניברסיטת סנט ג'ון, מרכז ג'ון פליס ברומא, קמפוס של אוניברסיטת לויולה בשיקגו (LUC) וקמפוס של אוניברסיטת טמפל. הקולג'ים הרומאיים הם מספר סמינרים לסטודנטים ממדינות זרות הלומדים לכהונה באוניברסיטאות האפיפיוריות. דוגמאות כוללות את הקולג' האנגלי, הקולג' האפיפיוני בצפון אמריקה (NAC), הקולג' הסקוטים והקולג' הקרואטי האפיפיורי של סנט ג'רום.
ברומא ישנן מספר ספריות גדולות והן: ספריית אנג'ליקה, שנפתחה בשנת 1604, מה שהופך אותה לספרייה הציבורית הראשונה של איטליה; ספרייה ואליסליאנה, שהוקמה ב-1565; ספריית קזנאטנסה, שנפתחה ב-1701; הספרייה הלאומית המרכזית של רומא, אחת משתי הספריות הלאומיות באיטליה, המכילה 4,126,002 כרכים; ספריית משרד החוץ, המתמחה בדיפלומטיה, יחסי חוץ והיסטוריה מודרנית; וספריית הוותיקן, אחת הספריות הוותיקות והחשובות בעולם, שהוקמה רשמית בשנת 1475, אם כי למעשה הרבה יותר ישנה ויש לה 75,000 קודקסים, כמו גם 1.1 מיליון ספרים מודפסים, הכוללים כ-8,500 אינקונבולות. ישנן גם ספריות התמחות רבות הקשורות למכוני תרבות זרה ברומא, ביניהן זו של האקדמיה האמריקאית ברומא, האקדמיה הצרפתית ברומא וספריית הנרייט – מכון מקס פלאנק לתולדות האמנות, ספרייה גרמנית, ידועה לעתים קרובות במצוינות באמנויות ובמדעים.
יתר על כן, רומא היא מקום מושבה של האקדמיה הלאומית למדעים (האקדמיה הלאומית של לינצ'י), לרבות האקדמיות הבאות: האקדמיה האפיפיורית, האקדמיה של סן לוקא, האקדמיה הלאומית למחול, האקדמיה הלאומית לאמנות הדרמה, האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה והמכון הגבוה לשימור ושיקום (ISCR).
תרבות ואמנות
עריכהרומא היא אחת הערים העשירות בעולם באמנות, היסטוריה ודת. רומא היא גם מרכז גדול של מסחר, בתי דפוס, הוצאה לאור וייצור. רומא המודרנית עדיין מכילה מונומנטים רבים מעברה, כולל בזיליקת פטרוס הקדוש, בזיליקת סנטה מריה מג'ורה ובזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו. יותר מכל עיר אחרת בעולם, רומא משלבת את ההיסטוריה שלה באופן אינטגרלי בחיי היום יום. רוח העבר-בתוך-הווה חיה ומשגשגת במטרופולין איטלקי מסוגנן זה, ולכן מגיעים אליה תיירים רבים.
בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי של רומא כאתר מורשת עולמית.
בשנת 1991 אירחה רומא את תחרות האירווזיון.
בתוך רומא נמצאת מדינת הוותיקן – מדינת האפיפיור, שקטנה בשטח ואוכלוסייה אך עשירה ביצירות אמנות נדירות ויקרות.
תחבורה
עריכה
בעברה נודעה רומא כמרכז של רשת הדרכים המסועפת של האימפריה הרומית עליהן נאמר "כל הדרכים מובילות לרומא". אמרה זו נכונה במידה מסוימת גם בעת החדשה, אך הדרכים מובילות לכביש הטבעת של רומא. קוטרו של הכביש, המכונה Grande Raccordo Anulare, הוא 20 קילומטר ולצידיו נמצאות ערי הלוויין של רומא ומרכזים עסקיים רבים.
רומא עצמה מקושרת לרשת הרכבות האיטלקית עם מספר תחנות רכבת שהמרכזית ביניהם היא רומא טרמיני שלצידה מסוף אוטובוסים נרחב. במרכז העיר מצויים גם שלושה קווי רכבת תחתית של הרכבת התחתית של רומא. תכנון הרכבת התחתית החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, החל שירות הרכבות החל לפעול רק ב-1955. בסוף שנת 2018 הוחל בבניית קו הרכבת התחתית הרביעי.[11] ברומא כמה קווי חשמליות (tram).
בגלל הצפיפות הנמוכה של הפרברים של רומא ומעבר עסקים רבים לפארקים ליד כביש הטבעת, תושבים רבים משתמשים בכלי רכב פרטיים לצורכי הגעה לעבודה. מסיבה זו נאסר בימים ושעות מסוימים על כלי רכב פרטיים להיכנס למרכז העיר. כביש הטבעת שמקיף את העיר פקוק גם הוא רוב שעות היום.
נמל התעופה של רומא הוא נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י על שם לאונרדו דה וינצ'י (אף על פי שהוא התגורר ברומא רק שש שנים ורוב פעילותו הייתה בצפון איטליה). נמל התעופה ידוע גם כ-"פיוּמיצ'ינוֹ" על שם עיירת החוף שלידה הוא שוכן. סמלו הוא FCO. הנמל מקושר לעיר בכביש מהיר ובקו רכבת. נמל התעופה המשני הוא נמל התעופה רומא-צ'אמפינו, המשמש בעיקר טיסות מוזלות. סמלו הוא CIA. לצ'אמפינו ניתן להגיע ברכבת, או באוטובוס מתחנת טרמיני. צ'אמפינו מרוחק 12 ק"מ מלב רומא, ונמצא בסמוך ליציאות 22 ו-23 מכביש הטבעת שלא רומא.
יהדות רומא
עריכה
- ערך מורחב – יהדות רומא
יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה. בשנת 161 לפנה"ס נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין רומא כאשר הגיעו לרומא שליחי החשמונאים. ב-1555 הורה אפיפיור פאולוס הרביעי הוא ג'אן פּיָיטרוֹ קָראפָה כי ליהודים מותר לגור רק באזור הסגר היהודים שכונה בדיעבד גטו רומא. עם הכרזת עצמאות איטליה, הזדהו יהודי רומא כאיטלקים בני דת משה, ונבחרו למשרות שלטוניות רמות דרג.
ב-1938, עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה, חלה הרעה במצבם של יהודי איטליה וניטלו מהם חלק מזכויותיהם האזרחיות. בשנת 1943 הוורמאכט הגיע לרומא ושלח יהודים למחנות ההשמדה. עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית נרצחו כ-2,000 מיהודי רומא, מחציתם במחנות השמדה.
לאחר מלחמת העולם השנייה קהילת רומא היא הגדולה ביותר של יהודי איטליה ומונה, נכון לתחילת המאה ה-21 כ-15,000 יהודים. ברומא פועלים עשרה בתי כנסת, שהגדול והחשוב בהם הוא בית הכנסת הגדול של רומא.
בשנת 2026 מתוכנן להיפתח מוזיאון השואה של רומא.
ספורט
עריכהרומא אירחה את אולימפיאדת 1960.
אצטדיון הסטאדיו אולימפיקו שבעיר אירח את גמר מונדיאל 1990, שנערך באיטליה, ואת משחק הפתיחה ביורו 2020. כמו כן, האצטדיון הוא מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל של העיר, א.ס. רומא וס.ס. לאציו.
בכל שנה בחודש מאי נערכת בעיר "אליפות איטליה הפתוחה" בטניס כחלק מסדרת המאסטרס. הג'ירו ד'איטליה, מרוץ האופניים השני בחשיבותו בעולם, הסתיים פעמיים ברומא, ב-1989 וב-2000. קבוצת הכדורסל של העיר, פלקנסטרו וירטוס רומא, זכתה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1984.
בנוסף, משרדיה הראשיים של פדרציית הקריקט האיטלקית, הגוף המפקח על תחרויות הקריקט המתרחשות באיטליה, נמצאים בעיר.
אתרים בעלי עניין
עריכה
רומא העתיקה
עריכה- ארה פקיס
- ביתן הזהב
- גבעת הקפיטולין
- הפורום של רומא העתיקה
- הפנתאון
- הקולוסיאום
- ויה אפיה
- ויה ונטו
- מרחצאות דיוקלטיאנוס
- מרחצאות קרקלה
- קירקוס מקסימוס
- עמוד טראיאנוס
- שער הניצחון של טיטוס
- בקירקוס מקסימוס
- שער הניצחון של ספטימיוס סוורוס
- קשת קונסטנטינוס – שער הניצחון של קונסטנטינוס
- תיאטרון מרקלוס
- אמות המים של רומא
- ערך מורחב – אדריכלות רומית
רומא של ימי הביניים והרנסאנס
עריכהכיכרות ברומא
עריכה- פיאצה די ספניה (הכיכר הספרדית) והמדרגות הספרדיות
- קמפו די פיורי
- פיאצה נאבונה
- מזרקת טרווי
- מזרקת טריטון
- פיאצה ונציה
- פיאצה דל פופולו
- פיאצה דלה רפובליקה
- פיאצה בולוניה
- פיאצה דלה רוטונדה
אנדרטאות ופסלים
עריכה- פי האמת – "בוקא דל וריטא"
ארמונות ברומא
עריכהכנסיות ובזיליקות ברומא
עריכה- איל ג'סו
- בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו
- בזיליקת סנטה מריה מג'ורה
- סנטה מריה דלה ויטוריה – מריה הקדושה של הניצחון
- פנתאון – מרים של הקדושים המעונים
- בזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות
- סנטה סבינה
- סנטה מריה דל אנימה – מריה הקדושה של הנפשות
- בזיליקה די סנטי אפוסטולי (השליחים הקדושים)
- סן מארקו
- בזיליקה די סן קלמנטה (קלמנטוס הקדוש)
- סאנטי קווטרו קורונאטי
- סאנטי קוזמה אי דמיאנו (קוסמאס ודמיאנוס הקדושים)
- סן ברנרדו אלה טרמה
- סן לורנצו אין לוצינה
- סן מרטינו איי מונטי
- סן סבא
- סן סבסטיאנו פיורי לה מורה
- סן אנגס פיורי לה מורה (בזיליקת אנגנס הקדושה שמחוץ לחומות)
- סנט אנדראה דלה פראטה
- סן פייטרו אין וינקולי – פטרוס הקדוש בשלשלאות
- סנטה מריה אין ארצ'לי
- סנטה מריה דל פופולו
- סנטה מריה אין טרסטוורה
- סנטה מרידה דליי אנג'לי אי דאי מרטירי
- סנטה מריה סופרה מינרווה
- סנטה סבינה
- סנטה פרסדה
- סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה (הצלב הקדוש בירושלים)
רבעי רומא
עריכה
החלוקה האדמיניסטרטיבית היא ל-15 רבעים:
- רובע 1 (Municipio Roma I) – המרכז ההיסטורי של העיר.
- רובע 2 (Municipio Roma II) – Parioli/Nomentano
- רובע 3 (Municipio Roma III) – Monte Sacro
- רובע 4 (Municipio Roma IV) – Tiburtina
- רובע 5 (Municipio Roma V) – Prenestino/Centocelle
- רובע 6 (Municipio Roma VI) – Roma Delle Torri
- רובע 7 (Municipio Roma VII) – Appio-Latino/Tuscolano/Cinecittà
- רובע 8 (Municipio Roma VIII) – Appia Antica
- רובע 9 (Municipio Roma IX) – Esposizione Universale Roma (EUR)
- רובע 10 (Municipio Roma X) – Ostia/Acilia
- רובע 11 (Municipio Roma XI) – Arvalia/Portuense
- רובע 12 (Municipio Roma XII) – Monte Verde
- רובע 13 (Municipio Roma XIII) – Aurelia
- רובע 14 (Municipio Roma XIV) – Monte Mario
- רובע 15 (Municipio Roma XV) – Cassia/Flaminia
מוסדות יהודיים ברומא
עריכהמוזיאונים ברומא
עריכההוותיקן
עריכהערים תאומות
עריכהמאז 9 באפריל 1956, לרומא יש עיר תאומה אחת ובלעדית באופן הדדי:
- Seule Paris est digne de Rome ; seule Rome est digne de (בצרפתית).
- Solo Parigi è degna di Roma; solo Roma è degna di Parigi. (באיטלקית).
- "רק פריז ראויה לרומא; רק רומא ראויה לפריז".[12]
עם זאת, לרומא יש שיתופי פעולה והסכמים נוספים עם ערים נוספות:
ראו גם
עריכה|
עיינו גם בפורטל
פורטל רומא הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות רומא. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים ברומא על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד. |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רומא (באיטלקית)
רומא, ברשת החברתית פייסבוק
רומא, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- רומא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רומא (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
רן לוי, ההיסטוריה של הקולוסיאום ברומא, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- מאיר בלייך, רומא אקספרס, באתר nrg, 31 באוקטובר 2009
- לה דולצ'ה ויטה: הכל על רומא, באתר nrg, 22 בנובמבר 2011
- שחר פרנהיימר, מדריך לתייר ברומא: איך לאכול כמו מקומי, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018
- קרן הבר, רומא עם הילדים: המדריך השלם לטיול משפחתי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2018
ג'ייסון הורוביץ, הניו יורק טיימס, רומא טובעת בזבל, באתר הארץ, 27 בינואר 2019- אורי חרש, שלא יעבדו עליכם: המרכז האמיתי של רומא, באתר הארץ, 11 במרץ 2019
- מפות עתיקות של רומא, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- נטע קלימי עילם, רומא ב-24 שעות: ביקור קצר בעיר הנצח, באתר GoTravel
הערות שוליים
עריכה- ^ האנציקלופדיה הקתולית
- ^ CIA, The World Factbook, Italy
- ^ Temperature estreme in Toscana
- ^ World Cities 2024
- ^ Global Cities, Present and Future
- ^ GENSIS, Rapporto su Roma
- ^ Gross domestic product (GDP) at current market prices by metropolitan region
- ^ דירוג חברות במדד פורצ'ן גלובל 500 לשנת 2024
- ^ ליטל סמט, דירוג הערים העשירות: איפה גרים הכי הרבה מיליונרים, וכמה יש בתל אביב?, באתר כלכליסט, 8 במאי 2024
- ^ Sapienza University of Rome, About Us
- ^ אליזבטה פובולדו, שרידי ארוחות ופיל פרהיסטורי: עבודות הרכבת התחתית ברומא מזמנות ממצאים יוצאי דופן, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2017
- ^ רומא-פריז, שתי הבירות היריבות שהפכו לתאומות בלעדיות, באתר Roma.Com, 2021-05-19 (באיטלקית)