פקודת העיריות

פקודת העיריות [נוסח חדש] היא פקודה המסדירה את פעולתן של העיריות בישראל.

פקודת העיריות
The Municipal Corporations Ordinance

פרטי החוק
תאריך חקיקה	9 באוגוסט 1964
תאריך חקיקה עברי	א' באלול תשכ"ד
גוף מחוקק	הכנסת החמישית
חוברת פרסום	דיני מדינת ישראל 8, עמ' 197
משרד ממונה	משרד הפנים
מספר תיקונים	148
נוסח מלא	הנוסח המלא

היסטוריה חקיקתית

כפי שניתן ללמוד משמה, פקודת העיריות היא דבר חקיקה שמקורו בתקופת המנדט הבריטי. הפקודה נחקקה בשנת 1934, כשהיא מחליפה את חוק העיריות העות'מאני, שנחקק ב־1877. החוק העות'מאני תוקן על ידי המנדט בפקודת הבחירות לעיריות ב־1926. בשנת 1964 נקבע נוסח חדש לפקודה. מאז תוקנה הפקודה יותר מ-140 פעמים.

בנוסף לפקודת העיריות נחקקו במהלך השנים עשרות חוקים אחרים המסדירים נושאים שונים הקשורים בשלטון המקומי, ובהם חוק הרשויות המקומיות (בחירות) וחוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו).

ב-21 במרץ 2007 אישרה הכנסת בקריאה הראשונה את הצעת חוק העיריות. הצעת חוק זו הוכנה במשך מספר שנים במשרד הפנים, והיא נועדה להחליף את פקודת העיריות, את פקודת המועצות המקומיות ואת מרבית החוקים האחרים, ואולם הכנסת ה-17 לא השלימה את דיוניה בהצעת החוק, והכנסת ה-18 לא החילה עליה דין רציפות. במהלך הכנסת ה-18 הגישו חברי הכנסת פאינה קירשנבאום ומאיר שטרית את הצעת החוק כהצעת חוק פרטית, אולם תהליך החקיקה לא התקדם.

תוכן הפקודה

הפקודה עוסקת במיסוד עירייה, גופי העירייה, היחסים עם השלטון המרכזי, כח אדם ותקציב. לא כל ההוראות הנוגעות לפעילות העיריות מוסדרות בפקודת העיריות.

כינון עירייה

הפקודה מסמיכה את שר הפנים לכונן עיריות בצו, והיא קובעת את התנאים לכך. הפקודה קובעת מתי רשאי השר להפוך מועצה מקומית או קבוצת מועצות מקומיות לעירייה, וכן מתי ניתן לבטל עירייה. כן קובעת הפקודה את סמכות השר לשנות את תחום השיפוט של עירייה. סמכות זו שעוגנה כתיקון לחוק מיד לאחר מלחמת ששת הימים אפשרה את סיפוח מזרח ירושלים לתחומי העיר ירושלים.

בסמכותו של השר להכריז גם על רבעים עירוניים בתוך תחומי העירייה, המנוהלים בידי ועדים מקומיים. דוגמאות בולטות לכך הן קריית חיים בחיפה, נווה מונוסון ביהוד ומכבים-רעות במודיעין.

מועצת העירייה

הפקודה קובעת מה יהיה מספר חברי המועצה, כנגזרת ממספר תושבי העיר. המספר המינימלי הקבוע הוא 9 (בעיר שבתחומה מתגוררים פחות מ-5,000 תושבים) והמספר המקסימלי הוא 31 (בעיר שבתחומה מתגוררים למעלה מ-100,000 תושבים), ובכל מקרה הוא אי-זוגי.

הפקודה קובעת מי פסול מלכהן כחבר מועצה, ומטילה על חברי המועצה הגבלות שונות שנועדו למנוע ניגוד עניינים. היא קובעת גם הוראות בדבר השעיה של חבר מועצה, התפטרותו, והגבלות על חברי מועצה שפרשו מסיעותיהם.

עוד קובעת הפקודה את המספר המקסימלי של סגני ראש העירייה (גם כאן, המספר תלוי במספר תושבי העיר).

התערבות השלטון המרכזי בניהול העירייה

הפקודה קובעת מספר מקרים שבהם רשאים שר הפנים או הממונה על המחוז להתערב בניהול העירייה. השימוש בסמכויות אלה נחשב קיצוני, מאחר שמדובר בהתערבות במילוי תפקידו של גוף נבחר. מרבית הסעיפים המקנים סמכויות מעין זו נוספו בחוקי הסדרים שונים, כחלק מניסיון האוצר להביא לניהול מאוזן של העיריות, שרובן נמצאות בגירעונות.

הפקודה קובעת, למשל, כי אם הממונה על המחוז סבור כי העירייה אינה ממלאת חובה שמוטלת עליה על פי דין, הוא רשאי להוציא לה צו למילוי אותה חובה, ואם גם אז אינה ממלאת אותה, רשאי הוא למנות אדם שימלא את התפקיד במקומה. במקרה שבו השר סבור כי העירייה אינה פועלת מספיק לגביית ארנונה ותשלומים ומסים עירוניים אחרים, הוא רשאי למנות גובה שיבצע זאת במקומה. סמכות נוספת של השר היא מינוי חשב מלווה בעירייה שנמצאת בגירעון.

בעוד שהסמכויות שהוזכרו הן התערבות בעניינים נקודתיים, בסמכותו של השר גם לפזר את המועצה ולמנות ועדה למילוי תפקידיה או ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העירייה. המקרים בהם רשאי שר הפנים לעשות כן הם: אם סבר כי העירייה אינה ממלאת את חובותיה; אם ועדת חקירה מיוחדת, שהקים לשם כך, מצאה כי המועצה או ראש העיר אינם ממלאים את תפקידיהם כראוי; אם העירייה אינה עומדת בשיעורים מסוימים (הקבועים בתקנות) של גירעון שוטף, גירעון מצטבר, גביית ארנונה וגביית תשלומי אספקת מים.

אם מועצת העירייה לא מאשרת את תקציב העירייה במועדים הקבועים בפקודה, פיזור המועצה מנדטורי, ושיקול הדעת של השר מצטמצם לשאלה האם להדיח גם את ראש העירייה בנוסף לפיזור המועצה.

ועדות המועצה

הפקודה מונה 13 ועדות שהמועצה חייבת לבחור: ועדת מכרזים, ועדת כספים, ועדת מל"ח, ועדת ביטחון, ועדה לענייני ביקורת, ועדת הנחות, ועדה לקליטת עלייה, ועדת בטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור, ועדת חינוך, ועדה לאיכות הסביבה וועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים.

מרבית הוועדות הן ועדות מייעצות ואין להן סמכויות של ממש. הוועדות האופרטיביות הן ועדת מל"ח, שבסמכותה לקבוע הוראות בדבר הכנתו והפעלתו של המשק לשעת חירום וועדת ההנחות, שבסמכותה לקבוע את הקריטריונים למתן הנחות מסכומי הארנונה, בכפוף למגבלות הקבועות בפקודה. ועדת המכרזים היא אמנם ועדה מייעצת, אך חריגה מהמלצותיה טעונה הנמקה ואישור של מועצת העיר, ועל כן להמלצותיה תוקף כמעט מחייב.

עובדי העירייה

הפקודה מסדירה תנאי הכשירות, דרכי המינוי ודרכי הפיטורים של העובדים הבכירים בעירייה. הפקודה מחייבת את מינויים של מנכ"ל או מזכיר, מהנדס, מבקר, גזבר, ווטרינר. חובת המינוי ותנאי הכשירות של היועץ המשפטי ומנהל מחלקת החינוך מוסדרים בחוקים ספציפיים לעניין זה, אך דרכי המינוי הקבועות בפקודה חלות עליהם.

הפקודה קובעת גם כללים שונים למניעת ניגוד עניינים של כלל עובדי העירייה, וכללים בדבר העסקת קרובי משפחה, שנועדו למנוע נפוטיזם.

תקציב העירייה

הפקודה מפרטת הוראות בדבר אופן הכנת התקציב, המועדים לאישורו במועצה ועריכת דוחות שנתיים. תקציב העירייה טעון את אישור שר הפנים, ובמקרים מסוימים הוא אף רשאי לערוך בו שינויים.

חובותיה וסמכויותיה של העירייה

הפקודה מפרטת את התחומים שהעירייה חייבת לדאוג להם. בין היתר, מדובר בתחזוקת רחובות, ביוב, הסדרת שווקים, תברואה, פיקוח על כלבים, הכנת המשק לשעת חירום ועוד.

כן מפורטות סמכויותיה של העירייה. בסמכותה של העירייה, בין היתר, להקים מבני ציבור וגנים ציבוריים, לנטוע עצים, לדרוש מבתי עסק לנקות את המדרכות הסמוכות אליהם, להסדיר שעות פתיחה של בתי עסק, להסדיר את השיט בנהרות, להסדיר בתי עלמין, לייסד חברות, ועוד.

לשם ביצוע חובותיה וסמכויותיה, רשאית מועצת העיר להתקין חוקי עזר.

ארנונה

רוב ההוראות לגבי תשלומי ארנונה אינן בפקודת העיריות, אלא בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. בפקודת העיריות נותרו בעיקר הסעיפים העוסקים בדרכי הגבייה, ולא בעצם הטלת הארנונה.

חוקים נוספים העוסקים בשלטון המקומי

פקודת המועצות המקומיות היא החוק המקביל לפקודת העיריות, לגבי מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. בניגוד לפקודת העיריות המפורטת, מרבית ההסדרים אינם מופיעים בפקודה, אלא בצווים שהוציא שר הפנים מכוחה. סעיפים רבים בפקודה מחילים הוראות מפקודת העיריות על המועצות המקומיות.

חוקים רבים אחרים חלים הן על עיריות והן על מועצות מקומיות. חוקים מרכזיים הם:

• חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975, חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), תשכ"ד-1964 וחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 מסדירים את ההוראות לגבי הבחירות ברשויות המקומיות. הבחירות במועצות האזוריות, שנערכות במתכונת שונה, מוסדרות בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988 ובחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994.
• חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 מסדיר ביתר פירוט את חובותיה וסמכויותיה של רשות מקומית בענייני ביוב.
• חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961 מסמיך את הרשויות המקומיות להקים, בתנאים מסוימים, רשויות שמירה מקומיות.
• חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), תשי"ז-1957, המכונה "חוק ההסמכה", המסמיך רשות מקומית לאסור על מכירת מוצרים מבשר חזיר.
• חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה), התש"ס-2000, חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991 וחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א-2001 מסדירים תפקידים מסוימים ברשות המקומית. חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) הוא אחד החוקים הבודדים שמנוסחים בלשון נקבה. חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת נוער), התשע"א-2011 מגדיר מינוי סטטוטורי של מנהל יחידת נוער ברשויות המקומיות וכינונה של מועצת תלמידים ונוער הנבחרת על ידי כלל בני הנוער ברשות.

ראו גם

• חבר מועצה

קישורים חיצוניים

• פקודת העיריות, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של פקודת העיריות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• The Palatine Gazette, no. 386, 6th September 1933, pp. 1209–1267

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.