אבי בן-בסט
אַבְרָהָם (אָבִי) בֶּן בָּסָט (נולד ב-14 ביולי 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר כיהן כמנכ"ל משרד האוצר וכמנהל בכיר בבנק ישראל. מחקריו מתמקדים בנושאי מקרו-כלכלה וכלכלת ישראל.
 | |
| לידה |
14 ביולי 1944 (בן 80) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| ידוע בשל | מנכ"ל משרד האוצר |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | 1999–2001 (כשנתיים) |
  | |
חייו ופועלו
עריכהאת התואר הראשון בכלכלה ובסטטיסטיקה סיים בשנת 1967 באוניברסיטה העברית, שם גם סיים בהצטיינות את התואר השני בכלכלה בשנת 1972[1], וכן כתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא 'ניהול רזרבות מטבע חוץ: הניסיון הישראלי' (1978).
בשנים 1971–1980 החל לעבוד ככלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. בשנת 1981 מונה לסגן מנהל המחלקה, ובשנת 1987 מונה למנהלה. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1992. בשנים 1991–1996 היה הממונה על מחלקות המחקר וניהול מטבע החוץ בבנק ישראל. במסגרת פעילותו זו היה אחראי על המדיניות המקרו-כלכלית של בנק ישראל בנושאי מדיניות מוניטרית ושער חליפין, ייעוץ לממשלה בנושא מדיניות פיסקלית, מאזן תשלומים, שוק העבודה ורפורמות מבניות בענפי המשק והכנת התוכנית של בנק ישראל לקליטת העלייה מברית המועצות לשעבר ב-1990. כן השתתף בקביעת מדיניות שער החליפין בשנים 1986–1996, בתכנון המעבר לסל המטבעות ב-1986, ועמד בראש צוות הרפורמות בשוק ההון של בנק ישראל אשר התווה את הרפורמה לצמצום התערבותה של הממשלה בשוק ההון (אפריל 1987) ושינויים במבנה מערכת הבנקאות שיושמו בשנים 1989–1996, ובהם השוואת זכויות ההצבעה במניות הבנקים, ביטול שליטת הבנקים בתאגידים ריאליים, צמצום משמעותי בהיקף החזקותיהם והכנת חוק קופות הגמל.
בתקופת כהונתו בבנק ישראל ניהל את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית בפריז (1994) בנושאי מטבע, מדיניות מוניטרית ובנקאות.
בשנת 1996 מונה לפרופסור חבר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל לעבודתו בבנק ישראל היה מרצה אורח באוניברסיטאות בישראל (אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון) וחוקר אורח באוניברסיטאות בעולם – באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת ברקלי. באוגוסט 2011 התמנה לפרופסור מן המניין[2]. במשך שנים אחדות הי מרצה גם במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ובמכללה למנהל בראשון לציון.
בשנים 1999–2001 היה מנכ"ל משרד האוצר, וכיהן בראש ועדות בין-משרדיות שעסקו ברפורמות בכלכלת ישראל במגוון נושאים, ובהם מס הכנסה ומס קנייה, חוק עובדים זרים, שינוי במבנה משק החשמל, תקשורת, נמלים, שוק ההון, בנקאות וביטוח. עמד בראש צוות המשא ומתן הכלכלי עם הפלסטינים ליישום הסכמי ואי ולגיבוש יחסי הקבע במסגרת שיחות השלום בקמפ דייוויד (1999–2000)
בשנים 2003–2004 היה נשיא האגודה הישראלית לכלכלה.
בשנים 1990–2006 כיהן כחבר וכיושב ראש של ועדות ציבוריות וממשלתיות רבות:
- התחרות בענף התקשורת (1990)
- המדיניות לעידוד הצמיחה (1992)
- מבנה הבנקאות (1993)
- היחסים הכלכליים עם הרשות הפלסטינית (1993)
- תיאום רשויות הפיקוח על שוק ההון (1995), יו"ר
- החזקות בנקים בתאגידים ראליים (1995)
- תחרות בתשתיות מונופוליסטיות (1995)
- הצעה להסכם קבע כלכלי עם הרשות הפלסטינית (2000), יו"ר
- שליטת הבנקים בקופות הגמל (2000), יו"ר
- רפורמה במס הכנסה (2000)[3], יו"ר
- מבנה משק החשמל (2001), יו"ר משותף
- שינוי המעמד של רפאל לחברה (2001), יו"ר משותף
- קשרי הגומלין בין הביטוח הלאומי לשוק העבודה (2004)
- בחינת קיצור שירות החובה בצה"ל (2006), יו"ר
- ועדת שטרום - להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (2015),
בשנים 2003–2013 שימש בן בסט גם עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, העומד בראש התוכנית 'רפורמות כלכליות'.
בנובמבר 2013 זכה באות אביר איכות השלטון בקטגוריית כלכלה וחברה[4].
עמדות
עריכהבמהלך שנות השמונים והתשעים פעל בן בסט להפחתת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, משום ששיעורה היה יוצא דופן. גם בשנת 2000 טען בן בסט ש"חלקה של ההוצאה הציבורית מהתוצר מוגזם"[5]. אולם לאחר ירידת ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר הביע בן בסט, בשנים 2009–2016, התנגדות לקיצוץ בהיקף ההוצאות בתקציב המדינה. לטענתו, קיצוץ כזה יחמיר את הבעיות הכלכליות-חברתיות של המשק הישראלי[6][7]. בהתאם, בן בסט התנגד אז להורדת שיעורי המס, ותמך בביטל פטורים[8]. כן תמך בהנהגת מס עיזבון בישראל[9]. לצד מדיניות תקציבית שתספק שירותים ציבוריים נאותים ותצמצם את אי השוויון הכלכלי, בן בסט פועל לאורך השנים ליישום רפורמות מבניות שיבטיחו כי הסקטור העסקי יפעל על בסיס כלכלת שוק חופשית ותחרותית.
בעת היותו מנכ"ל משרד האוצר התעמת בן בסט עם נגיד בנק ישראל דוד קליין סביב שאלת גובה הריבית ושער החליפין. בן בסט דרש להוריד את הריבית ולמנוע את ייסוף השקל והתנגד למדיניותו של קליין שגרסה אי-התערבות בשוק המט"ח[10]. בעשור האחרון, לאור העודף העצום במאזן התשלומים במטבע חוץ, בן בסט מתנגד להתערבות המופרזת של בנק ישראל בשוק מטבע חוץ. בעקבות מחקר שעשה עם מומי דהן אשר מצא מתאם בין מספר הסיעות במועצה של רשות מקומית לגרעון של המועצה, קורא בן בסט לביטול הבחירות הישירות לראשות המועצה[11].
מכּתביו
עריכהספרי עיון
עריכה- אבי בן בסט, 2020. המהפכה בשוק ההון, ישראל 2018-1985, ירושלים: הוצאת מאגנס.
- אבי בן בסט ומומי דהן, 2014. רפורמות, פוליטיקה ושחיתות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. לקריאת הספר המלא בפסיק הספרייה הדיגיטלית (זמין לסטודנטים וחוקרים).
- אבי בן בסט, מומי דהן ואסטבן קלור, 2013. ייצוגיות ויעילות ברשויות המקומיות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. לקריאת הספר המלא בפסיק הספרייה הדיגיטלית (זמין לסטודנטים וחוקרים).
- אבי בן בסט, ומומי דהן (עורכים), 2009, הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות. המכון הישראלי לדמוקרטיה. לקריאת הספר המלא בפסיק הספרייה הדיגיטלית (זמין לסטודנטים וחוקרים).
- אבי בן בסט, ומומי דהן, 2007. מאזן הכוחות בתהליך התקצוב. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אבי בן בסט, שרון בליי, ואשר בלאס, 2007. הפיקוח על שוק ההון. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אבי בן בסט, ומומי דהן, 2004. זכויות חברתיות בחוקה ומדיניות כלכלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אבי בן בסט (ראש צוות), וראובן גרונאו (עורך), 2003. המדיניות המקרו-כלכלית לייצוב המשק ולצמיחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אבי בן בסט, 1979, ניהול רזרבות מטבע חוץ: הניסיון הישראלי, בנק ישראל, מחלקת המחקר.
- אבי בן בסט, 1972. מלאי ההון ודפוסי ההשקעה בחרושת: 1955–1968, בנק ישראל.
ספרים בעריכתו
עריכה- אבי בן בסט, ראובן גרונאו ואסף זוסמן (עורכים), 2020, אורות וצללים בכלכלת השוק, עם עובד (גרסה אנגלית CAMBRIDGE UNIVERSITY PRESS ). לקריאת הספר המלא בפסיק הספרייה הדיגיטלית (זמין לסטודנטים וחוקרים).
- אבי בן בסט (עורך), 2001. ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק, עם עובד (גרסה אנגלית MIT PRESS).
- אבי בן בסט (עורך), 1999. הון אנושי, תשתית פיזית וצמיחה כלכלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אבי בן בסט (עורך), 1998. המדיניות לחידוש הצמיחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
סיפורת
- בשנת 2018 יצא לאור בהוצאת שוקן הרומן "שיגעון לאור".
- בשנת 2010 יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד "סחף", רומן מכתבים פרי עטו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אבי בן בסט, באתר האוניברסיטה העברית
- אברהם בן בסט, באתר nfc
- אבי בן-בסט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אבי בן-בסט, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- עמירם ברקת, פרופ' אבי בן-בסט מסביר מהו האתגר מס' 1 של כחלון, באתר גלובס, 27 במרץ 2015
טלי חרותי-סובר, "הייתי תמים, האמנתי לאנשי האוצר", באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2015- יעקב בר-און, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר: "צריך לשבת למשא ומתן, אם הצדדים ירצו - יצליחו", באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2018
- מיכאל טוכפלד, כלכלת בחירות, בעיתון מקור ראשון, 2 בינואר 2019
על יצירתו הספרותית:
- אריק גלסנר, רומן על אמת: ביקורת על "סחף", באתר nrg, 9 במרץ 2010
- בת שבע קורסונסקי, "סחף" מאת אבי בן בסט - טובעים ברמזים, באתר הארץ, 5 במאי 2010
אבי בן בסט (1944-), דף שער בספרייה הלאומית- אבי בן-בסט, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ מוסמכים ודוקטורים של האוניברסיטה בירושלים, דבר, 19 ביוני 1972
- ^ העלאות ומינויים, ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, אוגוסט 2011
- ^ דו"ח הוועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה - בן בסט, אתר משרד האוצר
- ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2013 באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, 11 בנובמבר 2013
- ^ הממשלה תאלץ להעלות מיסים אם יאושרו הצעות החוק הפרטיות, באתר וואלה, 10 בדצמבר 2000
- ^ אדריאן פילוט, "כלל ההוצאה מסתיר המטרה של רה"מ ושר האוצר - לקצץ", באתר גלובס, 30 בדצמבר 2013
- ^ מוטי בסוק, מנכ"ל האוצר לשעבר נגד הורדת המסים: "אם יש עודף - תפנו אותו לחינוך ותשתיות", באתר TheMarker, 24 ביולי 2016
- ^ שאול אמטרדמסקי, פרופ' בן-בסט: הפחתת מיסים יכולה להידחות; חשוב יותר להגדיל את דמי האבטלה, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2009
- ^ שרית מנחם, אי שוויון // מותו של מס העיזבון, באתר TheMarker, 2 ביוני 2014
- ^ הארץ, התחדש המאבק על האלכסון: בן-בסט קורא להוריד את הריבית במשק, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2000
- ^ אביטל להב, "תקציב החינוך ברשויות מבוססות - פי 2 מעניות", באתר ynet, 5 בינואר 2011