DABRA HAZIRA - זירת המרצים מבית דברא’s Post

במוצאי שבת העברתי בפעם הראשונה את הגירסא המלאה של ההרצאה ״ 43 שניות״. והאמת? היה טוב. ההרצאה עברה לכולם (גם לי) מאוד מהר שזה סימן ממש טוב, הפידבקים שקיבלתי היו מעולים ונראה שהקהל מאוד נהנה. אבל לדעתי היא לא הייתה מצויינת… לא שחשבתי שזה יהיה מצוין. הרצאה לא יכולה להיות מצוינת בפעם הראשונה שמעבירים אותה. להרצאה חדשה יש אבולוציה מסוימת עד שהיא מגיעה למתכונתה הסופית. אצלי זה עובד ככה: בהתחלה אני מחליט מה נושאי ההרצאה ועל איזה תובנות אני רוצה להתעכב. לאחר מכן אני מנסה לחשוב איך אפשר לחבר בין הנושאים כדי שההרצאה תזרום מבלי שזה ישמע מאולץ או קטוע. בהמשך אני מחפש סיפורים ודוגמאות שתומכים בנקודות שעליהם בחרתי להתעכב ורק אז אני מתחיל ״לדבר את ההרצאה״. אני חייב לדבר אותה בקול כדי להבין איך זה נשמע, האם הזרימה של ההרצאה היא טובה, האם התובנות מספיק חזקות. השלב הזה הוא הכי ארוך. יש הרבה קטעים שנשמעו לי בראש מאוד טובים, אבל ״כשדיברתי״ אותם הם לא היו מספיק חזקים, אז נאלצתי להוציא אותם מההרצאה. לפעמים תוך כדי הרצאה, אני מרגיש שיש עוד סיפור או תובנה שיחזקו את הנושא אז אני מוסיף אותם. ובכלל, לוקח הרבה מאוד זמן עד שאני מצליח לייצר זרימה נכונה וקצב נכון של הרצאה. וגם אחרי שעשיתי את כל זה ולמרות שאני מכיר את עולם ההרצאות על בוריו, עדיין יש לפעמים הפתעות ולא תמיד אפשר לדעת בוודאות מה יגרום לקהל לצחוק, או להתרגש, מה ירתק אותם מאוד ומה יגרום להם להעיף מבט לנייד. היו מקרים שנושא שמאוד אהבתי לא עמד במבחן הקהל, לפעמים הסיפור לא היה מדויק ונכון לנושא ובלא מעט פעמים אני לא הגשתי אותו בצורה מספיק טובה. כבר למחרת ההרצאה הבנתי איזה סירטון נוסף אני צריך לשים בחלק השני של ההרצאה. היום כבר החלטתי שיש קטע אחד שאני מוריד וכנראה מעבה קטע אחר. ואני משוכנע שהיא תעבור עוד אי אלו שינויים עד שתתייצב על מתכונתה הסופית. וכן, אני מודע לעובדה שאני קצת קשה עם עצמי, אבל בחור מאוד חכם אמר לי פעם ששביעות רצון עצמית היא האויב הכי גדול של המצוינות… אז אני עדיין לא שבע רצון ויודע שייקח עוד קצת זמן עד שההרצאה תהיה מהודקת ומדויקת כמו שאני חושב שהיא צריכה להיות וייקח עוד יותר זמן עד שאני אשלוט בה בצורה מלאה, מה שגם יאפשר לי להיות יותר בטוח ומשוחרר, אבל נקודת ההתחלה מצוינת ואני מרגיש שאני ממש קרוב לשם. בינתיים אני גם ממשיך לרוץ עם ההרצאה ״לנצח בקרבות היום יום״ ושמח שאחרי לא מעט שנים התחדשתי והתפתחתי ואפשרתי לעצמי לדבר על עוד נקודות שתמיד בערו בי ולא יכולתי לשלב בהרצאה הקודמת. אז ״43 שניות״ (סוף סוף…)יצאה לדרך!